"הפעילות האנרגטית ביותר שעושה גוף האדם הוא ויסות הטמפרטורה". ההסבר הזה של ליירד האמילטון בזמן שהוא יושב בתוך אמבט עם קוביות קרח בטמפ' של כ-10 מעלות מציג נקודת מבט לטיפול בריאותי שתופס תאוצה אצל ספורטאים רבים. אם אתם עוסקים בפעילות ספורט אינטנסיבית ומעוניינים לשמור על כושר ולהתאושש במהירות, אמבטיית הקרח יכולה להיות הדבר הכי חם לגוף שלכם.
תלא מה? תלאסופיל (Thalassophile). זהו הכינוי לאדם שאוהב את הים ונמשך למקורות המים הגדולים. מקור המילה מהשפה היוונית העתיקה. המילה "Thalassa" משמעותה "ים" (במיתולוגיה היוונית זו היתה האלה הקדומה של הים והרוח) והמילה "Phile", שגם היא מיוונית, יוצרת את שם התואר לאדם שיש לו חיבה יתרה לים, קרי "אוהב", "מחבב", "ידידותי".
זו אולי אינה הפעם הראשונה שאתם שומעים על כך שהים עושה טוב לנשמה אבל תמיד טוב לחזק את העובדה עם עוד מחקר אקדמי שמאשש את פקטור המרחק. במחקר חדש שפורסם ב- Health and Place נכתב כי לאדם המתגורר במרחק של קילומטר וחצי מהים יש סיכוי נמוך יותר ב -22 אחוזים להראות / לפתח סימנים של הפרעה נפשית, זאת בהשוואה לאדם שגר במרחק של 90 קילומטרים ממנו.
עם כל ההתלהבות מבריכות הגלים וביטול איום תקיפות כרישים, שכחנו לרגע שישנם עוד יצורים וחיידקים קטלניים במי הגלים. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) חוקר בימים אלו את הקשר שבין מותו של גבר בן 29 מחיידק טורף לבין ביקורו בבריכת הגלים BSR שבוואקו טקסס. עם זאת, יצויין כי לא ידוע בוודאות אם הקורבן לקה במחלה ממי הבריכה ובדיווח חסר גם קו זמן ברור לגבי התאריך שבו היה בפארק ועד למותו המצער.
לצערנו הרב בעונת הקיץ הנוכחית החדשות נפתחות כמעט מידי בוקר במקרים של טביעות בים ואין אלו אמורות להיות גזירות גורל! כידוע, מרבית הטביעות מתרחשות בחופים שאינם מוכרזים או ללא השגחת מציל. נכון, זה בהחלט לא אחראי לטבול בחוף לא מורשה, אבל הדבר לא חייב להסתיים באופן כה טראגי ואף ניתן למנוע את זה. עם ידע מקדים והבנה בסיסית של הזרמים ניתן לשמור על החיים גם אם נסחפים.
גולשי גלים רבים סובלים מכאבים בכתפיים ובצוואר שנגרמים בעיקר בגלל מנח גופם בעת החתירה על הגלשן. פוזיציה זו שבו ראש הגולש מונף בזווית מאומצת לאחור ומכונה Hyper Extension, מאלצת אותם להפעיל עומס רב על השרירים ההיקיפיים, עצבים וחוליות הצוואר. לחצים אלו גורמים לתחושה של "צוואר תפוס", קשיחות ובמקרים קשים יותר אף למיגרנות, בחילות, סחרחורות, חולשה ותחושת נימול בידיים. ניתן למזער כאבים ולהקטין סיכונים בסדרת אימונים פשוטה של הרפיה ויציבה נכונה שמתחילה דווקא ביבשה.
עד כמה שאתם אוהבים את הים בכל נפשכם אתם צריכים שיהיה לכם את הגן שיעשה אתכם כשירים באופן פיזי לחיות אותו כהרגל. מחקר אקדמי גילה שישנה קבוצת אנשים שמפתחים תנאי הסתגלות גנטים לחיים מתחת לפני הים. אנשי הבז'או לאוט (Bajau Laut) הם נוודים שנדדו במשך מאות שבשנים בים שבין מלזיה, הפיליפינים ואינדונזיה. אנשים אלו צוללים לעומקים מרשימים ללא כל עזרים נשימתיים או ציוד צלילה מסורבל ודגים את האוכל שהם שמים על שולחן ביתם- שנמצא על סירה בים.
זו הרגשה שאין לכם עליה שליטה וההתמודדות איתה היא קשה. המחשבה על כך שיש גלים ואתם תקועים באיזה פקק בדרכים, באירוע משפחתי או בעבודה תהפוך לכם את הקיבה, תנקר בראשכם בלי הפסקה, תוציא אתכם משלוותכם ואפילו מדעתכם! באנגלית זה נקרא FOMO ראשי תיבות של Fear of Missing Out ובעברית "חרדת החמצה" - חרדה חברתית שבה אדם חושש להחמיץ חוויות מהנאות שאחרים חווים - ובמקרה שלנו, כשכולם גולשים. אז איך מתמודדים עם הידיעה שיש גלים, שכולם גולשים ורק אתם לא יכולים?
הגיע הזמן לקום מהמושב / כיסא / ספה ולחלץ קצת עצמות. למתוח את השרירים, להזרים חמצן לראות, לפתוח את בית החזה לנשום עמוק, להרגיש איך הזרועות מתארכות, את הרגליים גובהות, למתוח ולהתמתח בכדי להשתחרר. כן אתם חייבים לזוז קצת מהכסא כי ככל שתשבו כך תרד התפוקה הפיזית שלכם. השרירים יתפסו מהר, הגמישות תרד, הכאבים בגב יגברו ובכל פעם שתרצו לגלוש אתם תצטערו שלא שמעתם בקול הכתבה.
זה ידוע לרוב, ובתקווה שגם לכם, שלא מומלץ להכנס לים בגשם ראשון או לאחר שטפון. כל הסחי שנערם על יבשה ובתוך צינורות הניקוז זורם אל מי הים ומביא איתו מחלות זיהומיות. צבע הים הוא הסממן הראשון להמנע מטבילה ומרקם ג'יפה של המים הוא כבר תמרור אזהרה אחד ענק. אם סממנים אלו אינם מספיקים לכם אז בארה"ב התנדבו 600 גולשים למחקר שבו הוכח כי גלישה אינה תמיד טובה לבריאות.
