בימים ההם כשהעולם היה הרבה יותר פשוט, היו מידות הגלשנים נקבעים על פי שלושה פרמנטרים עיקריים: גובה, רוחב ועובי (בשיטה המטרית או האימפריאלית). עם חלוף השנים החלו גם למדוד את הרוקר, הצ'אנלים, הקונקייב ובעשור האחרון ובמיוחד מאז כניסתם של גלשני הסאפ לעולם הגלישה נעשה שימוש שכיח במידת הווליום, כלומר הנפח, שאותו מודדים בליטרים. אז מהו הווליום והאם הוא באמת הדבר החשוב ביותר לציפה?
מוחם הקודח של אנשים לא חדל מלהמציא. צמד יזמים אמריקאי מגייס הון לבניית סירת מנוע חשמלי ששוויה 600,000 דולרים. גולת הכותרת בסירת הווייק היוקרתית תהיה היכולת שלה ליצור גל מושלם עם צינור לקדיחה וקיר לביצועים. הסירה ששמה הוא ג'יגהווייב (Gigawave 350 GW-X) קוראת תגר על גלי הבריכה עם תנאי גלישה שאותם ניתן לקחת לים שטוח או לאגם.
לגרג וובר יש רעיון, סוג של חזון בתחום הריפים המלאכותיים. השייפר האוסטרלי כבר העלה בעבר קונספטים מעניינים כשהעיקרי ביניהם היתה בריכת גלים מעוגלת שזכתה לגירסה אחרת על ידי יזם אחר. כעת וובר מציג את העתיד של הגלים המלאכותים בסביבה הטבעית - בים. מתקן V שייפ שצף על פני המים ויוצר גלים לגלישה יש מאין.
זה תמיד כייף להתבונן במפת עולם שתלויה על קיר חדר השינה / העבודה. כל העולם מונח שם לפנינו בצורה גראפית נעימה ואנו בוחנים את הפינות המרוחקות ומתכננים את הטיול הבא. אבל המפה הבאה היא לא עוד סתם "מפת מדינות" כי אם מפת עולם של הגלישה - בעזרתה אנו יכולים לרדת לרזולוציות ממוקדות יותר עד לרמת הספוט של הגל.
מרבית הגולשים שהותקפו על יד כרישים נפגעו בגפיים התחתונות והמקרים שהסתיימו באורח קטלני נגרמו בעיקר בגלל אובדן דם רב. במהלך השנים ניסו למנוע את תקיפות הכרישים על ידי המצאת מכשירים ותכשירים שונים כשביניהם גם חליפות עם צבעי הסוואה. בימים אלו קבוצת חוקרים מאוניברסיטת פלינדרס באוסטרליה מפתחים חליפת שריון העשויה מבד קוולאר - כמו החומר ממנו עשויים אפודי המגן.
אני זוכר ימים יפים כשהים פמפם שלמות אבל עייפות החומרועוצמת הגלים קרעה לי את הליש. ראשית היתי צריךלרדוף אחרי הגלשן אל החוף ואח"כ ניסיתי לקשור את רצועת הגומי רק בשביל שלא אצטרך לוותר על הסשן של היום. כשזה לא עזר חזרתי לביתי וניסיתי להלחים את שתי קצוותיו - ותאמינו לי שבמתיחה הראשונה הליש שוב נקרע. זה היה פעם אבל היום יש כבר פתרון... הפטנט הבא לא יהרוס לכם את הסשן גם אם רצועת הליש תקרע.
השאיפה היא שהגלשן יהיה כל הזמן בתנועה. שנגלוש עליו כמה שיותר, שנסיע אותו ממקום זה לאחר אבל ברגעים של מנוחה - לגלשן ולגולש - היינו רוצים להניח אותו במקום שנוכל להביט בו בגאווה ולהזכר ברגעים היפים על הגלים. לגלשן שלנו מגיע מקום של כבוד על הקיר. כמו תמונה שבה אנו מביטים ורואים את משיחות המכחול, כמו רהיט מעוצב שנעשה ביד אומן. עם וו התליה "Shepps" הקיר שלכם יהפוך ברגע אחד ליצירה עם גלשן.
בחיפוש אחר חלופות ידידותיות לסביבה לחומרים המזהמים שבתעשיית הגלישה חברת RSPro מברצלונה פיתחה מוצר ירוק שצבעו חום - אסטרודק העשוי משעם. אותה החברה שפיתחה את מדבקת ה-Hexa Track שמיועדת להחליף את מריחת השעווה, פיתחה גריפ נוסף יעיל, קליל, זול ומעולה לרגל הקדמית שנחה על הגלשן.
זה היה לפני כשנתיים שקוויקסילבר יפן הציגו את חליפת החלקים הראשונה המיועדת לים וליבשה - חליפת גלישה העשויה מבד ניאופרן שנראית כמו חליפה מחוייטת למסיבת קוקטיילים או לעבודה במשרד מהודר. כעת, מעצב אופנה אמריקאי בשם תום בראון, מציג את חליפת הגלישה העסקית שלו בצבעי שחור לבן. והמחיר? כמו חליפה שנתפרת לפי מידה על ידי מעצב צרפתי נודע.
רצועת הגלשן אינה רק גורמת לגרר (קטן) במהלך הגלישה אלא גם נגררת אחרינו כמו זנב ביציאה מן המים. ואם לא פיתחתם טכניקה של קיפול הרצועה סביב זנב הגלשן והחרבות, הרי שהיא תגרר אחריכם על החול ועד לרכבכם שחונה רחוק. אז מה עושים? ממציאים מנגנון אוטומטי שיגלגל את הליש.
