מגזין +

חרבות ופיצוצים: איך המילים בלשון העברית הורגות את שפת הגלישה?

מאת יואב נקש מאי 27, 2017

אני נכנס אל המים כשחיוך רחב פרוש על פניי. חותר על הגלשן במרץ, מקבל את מי הים הצוננים בחום ומרגיש איך קרני השמש הצהובות חודרות דרך בד החליפה ועוטפות את גופי בחמימות נעימה. הגלים יפים, הים נקי מברבורים, משולשים שרוצה להיות עיגולים... ואז מגיעה הסטירה שמחזירה אותי למציאות הקשה – השפה של הגלישה! כן, עברית שפה יפה אבל לפעמים היא יכולה להישמע אלימה ותקיפה, ואין הכוונה לקללות ונאצות כי אם לסלנג הגלישה שמתגלגל על הלשון.

זה מתחיל עם ההוא שיושב לידכם בליין-אפ עם פרצוף זועף. זה שמביט בחצי עין מעבר לכתפו לוודא שאתם לא חוצים את הטריטוריה הגלית שלו. זה ההוא שלא יגיד שלום ולא יהנהן בראשו והדבר הראשון שתשמעו יוצא מפיו זה את צעקת ה- וואו... וואוו.. !!! זהו ברוב הפעמים הגולש שיושב במים לצידכם ואותו אתם מכירים היטב, מכיוון שזהו הגולש הקרבי שנמצא גם בכם.

"...מרבית הגולשים בישראל אינם שמים לב לכך, אך "שפת הגלישה" בעברית עושה עוול לספורט המלכים ובכל יום שחולף היא טומנת את הכתר המוזהב עמוק יותר בחול ברגע שהם פוצים את הפה ומדברים..."

הגלישה עזבה מזמן את שנותיה התמימות והטהורות. רוח האלוהה פינתה את מקומה לכאלו שבעיקר עושים רוח ומרגישים אלוהים. אם בעבר היו הגולשים נכנסים אל הים באהבה, היום הם יוצאים למלחמה. הגישה השתנתה וכך גם השפה. את הסלנג של הגלישה באנגלית שיבשנו לחלוטין. מרבית הגולשים בישראל אינם שמים לב לכך, אך "שפת הגלישה" בעברית עושה עוול לספורט המלכים ובכל יום שחולף היא טומנת את הכתר המוזהב עמוק יותר בחול ברגע שהם פוצים את הפה ומדברים. יכולת הדיבור והעברת המסרים המילולית היא תכונה אנושית שמבדילה אותנו מהחיות אך לעיתים השימוש שאנו עושים בה לא שונה הרבה מחרחורים ונהימות ויש לה השפעה שלילית על הגישה שלנו לספורט הגלישה ולים הגדול.

שפה היא דינאמית, דרך תקשורת בין-אישית שמתפתחת ומשתנה כל הזמן. סלנג הופך למטבע לשון שהופך לשפה שגורה בפי כולם עד שהאקדמיה ללשון נאלצת לקבל אותה בחוסר רצון. במרבית המקרים מדובר במילה שהמסר המילולי שלה מוקצן עד לרמה של קללה, מילה שהייתה צריכה לתאר דבר טוב הופכת כהרף עין לנאצה והשפעתה על התת-מודע הופכת מוחשית - גם בין יחסי הגולשים וגם בגישתם אל הים והגלים. כשהגולשים הולכים אל הים הם יוצאים למלחמה! זה מתחיל בצבעי ה"זינקה" שהם מורחים על פניהם ממשיך בביגוד מנומר - חליפות, שורטים ולייקרות בצבעי הסוואה - ועד לכינויים שהם נותנים לציוד הגלישה שברשותם כשלדוגמא את הסנפירים של הגלשן הם מכנים "חרבות". את מי בדיוק אנחנו הולכים לשחוט?

כשהגולש נמצא בים הוא נמצא בקרב עקוב מדם. את סט הגלים שמתקרב לעברו הוא אינו רואה כגיבועים או סוול נקי אלא בתור "התקפה"... מינימום חיזבאללה. הוא נכנס למגננה או מתקיף חזרה. הגולש מזמן כבר לא גולש בסגנון רגוע אלא מתפרע וצורח. הוא כבר לא גולש על הגל בשיוט רגוע. הוא מפוצץ את הגל, קורע את הים, גוזר את הגלים, שוחט את את הביצועים, מפרק את המים לרסיסים, מעיף חרבות, דופק איריאלים, קודח צינורות, מביא חיתוכים, נועץ חרטום, מדביק אופדליפ, מכפכף את הגלים, משנה להם ת'צורה, מז**ן ת'אמא של הגל. ואחרי כל זה כשהוא יוצא מן המים הדרך שלו לתאר את ההרגשה מסתכם לרוב ב"היה בנזונה!" או "סתם חרא גל".

"...במרבית המקרים מדובר במילה שהמסר המילולי שלה מוקצן עד לרמה של קללה, מילה שהייתה צריכה לתאר דבר טוב הופכת כהרף עין לנאצה והשפעתה על התת-מודע הופכת מוחשית - גם בין יחסי הגולשים וגם בגישתם אל הים והגלים..."

נראה שבגלישה כבר אין מילה אחת לנחמה. אין מחילה. אף אחד כבר לא חף מהברזה ונחשב באופן מיידי ל"גנב" שלא פחות ולא יותר גם "שרף" את הגל – כן, את המים הוא שרף באש, יש יותר קיצוני מזה? הגולש כבר לא נופל מהגלשן בווייפאאוט אלא "אוכל שתילה" ו"נקבר", הערבול של הקצף זו מכונת כביסה או בגל גדול כבר מדובר בכלל במערבל בטון. הגל תמיד נשבר על הראש, הגולש תמיד יצא מהמים "מפורק" ואם כל זה לא מספיק אלים בשבילכם אז כל מכה בגלשן הופכת מיד לפיצוץ! בום!!!

אז בחייכם, בואו נדבר יפה. גם אני לא חף מהסלנג של הגלישה אבל בשפה העברית יש כל כך הרבה מילים אחרות שיכולות לתאר את ההרגשה בצורה מדויקת ופחות צורמת. השפה היא זו שמשפיעה על ההתנהגות, וכשהיא מגיעה בצרורות מילים נוטפות ארס היא הופכת לגורם העיקרי לחוסר הסבלנות, לקצר בתקשורת ולמה שמוביל בסוף לאלימות... פיזית.

למילים יש כוח רב והמשפט התנ"כי "מוות וחיים ביד הלשון" (משלי י"ח, כ"א) מסביר את הטיעון לכל הנאמר בצורה הכי טובה. השימוש בשפה הינו כלי רב עוצמה היכול לרפא או לקטול, לשמח או לדכא, לבנות או להרוס, לגלוש בשלום או לצאת למלחמה. ומכיוון שהמידע מהראש עובר לפה בחלקיק של שניה לעיתים מומלץ לחשוב קצת לפני שאומרים משהו שלא ממש קשור לגלישה.

שתף בפייסבוק שתף בטוויטר הוסף תגובה
יואב נקש

עורך ראשי, כתב-צלם. מייסד האתר "צלם ים". פעיל סביבה וחברה גולש שאוהב את העולם. משפט לחיים: "רוח האדם כרוח הים היא, למרחבים תשאף וגבולותיה אין קץ." ציטוט אהוב מסרט: I am just the Garbage man - Big Wednesday

ווידאו

ינואר 01, 1970

הפיד של צלם ים

יודעים משהו שאנחנו לא?

יש לכם ידיעה מרעישה? אירוע חדשותי מעניין ו/או בלעדי? ראיתם דולפין? תפסתם גל ענק? הייתם עדים למפגע סביבתי? אירוע חברתי? סיפור? קישור? תמונה? סרטון? יש חדש בעולם הים ואנו לא מודעים אליו? שתפו אותנו בכל דבר ונשתף עם העולם.

מלאו את הפרטים בטופס הבא ושלחו אלינו (כוכביות - שדות מילוי חובה)









צור קשר

אתר צלם ים מאמין בקשר אישי וישיר עם כל אדם שבנפשו נושבת רוח ים - נשים וגברים כאחד. אנא מלאו את הטופס הבא במלואו ופרטו את מטרת פנייתכם. צוות צלם ים משקיע תשומת לב רבה לפנייתכם ויעשה את המרב בכדי להשיב לכם בהקדם.




צלם ים