מגזין +
מגזין +גלישה ← מיסטי-קלי: מדוע גלישה על הגלשן של קלי תגרום לכם להרגיש כמו סלייטר?

מיסטי-קלי: מדוע גלישה על הגלשן של קלי תגרום לכם להרגיש כמו סלייטר?

מאת יואב נקש מרץ 25, 2015

קחו כמה רגעים וחישבו על השאלה הבאה: "האם הייתם גולשים יותר טוב אם הגלשן שלכם היה שייך לקלי סלייטר בכבודו ובעצמו?" הרשו לי להשיב על כך בשמכם כי לשאלה הזו יש תשובה אחת ומוחצת: בטח שכן! לא רק שהייתם גולשים יותר טוב אלא שגם כל אחד ואחת מכם היה מרגיש כמו סלייטר הגדול והכל יכול. מה ס'תומרת איך? זוהי כוחה של האנרגיה חברים, יש לכם קצת זמן למיסטיקה? אז תקראו על הקשר המיסטי-קלי של הגלשנים (אזהרת חפירות מתקדמת).

אלפי הבדלות מאלוף היקום בגלישה, בצעירותי קניתי גלשן מאחד הגולשים הטובים בעיר מגוריי: גלשן אינטרסף שנת 87' עם צ'אנלים. כשנכנסתי לים עפתי על הגלים, הרגשתי שאוטוטו מישהו יחכה לי בחוץ עם גביע הטריפל קראון ובנות בביקיני יקבלו את פניי עם זר פרחים לצווארי. בתכל'ס? לא היה שם אף אחד אבל אני הייתי על פסגת העולם - גלשתי כמו שלא גלשתי מעולם. ההרגשה הזו המשיכה עוד מספר פעמים עד שחזרתי לשתילות, התבאסתי על הגלשן ומכרתי אותו למישהו שהעריץ את אותו גולש עבר.

מסתבר שאני לא היחיד שחווה מסע בין כוכבים. ג'רמי פלורס הוא דוגמא חיה למישהו שבאמת השתמש בגלשן של קלי המקצוען וגלש פי כמה יותר טוב מימיו הממוצעים על הגלים. לא רק שהוא גלש טוב הוא גם גלש כמו סלייטר עצמו. פלורס ממש התמסר אל תוך דמותו של האלוף, עטה עליו את המסכה וגילם אותה אחד לאחד (רק בלי הקרחת): בתנועות הידיים, בעמידה של הרגליים, בתנועת הראש ובביצועים המחוזקים. האם רוחו של סלייטר השתלטה על ג'רמי או שג'רמי ניזון מכוחות-על שהעביר לו הגלשן של סלייטר? לכל השדים, האנרגיות והרוחות... האם למישהו יש מושג מה קורה כאן?

פיצול אישיות: ג'רמי סלייטר או קלי פלורס? מיהו הגולש...?

אל תמכרו לי לוקשים ואל תספרו לי סיפורי מחקר של מדענים בחלוקים לבנים, כאן מדובר במשהו שהוא קצת מעבר לעכבר שרץ במבוך או שקשור לשייפ גלשן עם חרבות – מקרה זה הוא דוגמא קלאסית להסבר מטאפיזי-פסיכולוגי ואנרגיית החומר שמתובל במיסטיקה ואנרגיה קוסמית (כמה חפירות ומיד תבינו הכל). אתם יכולים שלא להסכים איתי אבל אל תחשבו שאני סובל מ"בריחת אוויר" - אדמה זה סימן המזל שלי אך אני לא אדיש לכוחם של גרמי השמיים ותורת הנסתרים.

אם ארצה לפרש את התופעה העל-טבעית הזו בפשטות אגיד שזה "הכל בראש" או "הקול בראש" - זוהי כוחה של האמונה. מחשבה מובילה לפעולה, לתחושה, לרפואה וגם למקצוענות בגלישה – הסוויץ' שמשנה את התפיסה של כל הדברים שאנו עושים בחיים. מספיק קורטוב של הערצה לדמות מסוימת בשביל שכשאנחנו נכנס לנעליה נרגיש התעלות חוץ-גופנית ונעבור כמו "דיבוק" לגופו במימד אחר בעולם מקביל.

אלא שהגוף הפיזי הוא אינו הדבר היחיד שמחייה או מקרב אותנו להווייתו של אדם כי אם גם חפציו, הם שאוצרים בתוכם אנרגיה רבה שהופצה דרכו ונטמעה בכל שנגעה ידו. באומרי אנרגיה אין הכוונה לזקיקי שיער חזה שנדבקו על השעווה או בטביעות הרגליים שאחזו בגריפ לאחר נחיתה של אייר מטורף אלא הגלשן בעצמו, על כל מסת החומר שבו, מכיל כוח על-טבעי שנספג אל תוך החלל הקוסמי של ההוויה הרגעית.

אם ארצה לפרש את התופעה העל-טבעית הזו בפשטות אגיד שזה "הכל בראש" או "הקול בראש" - זוהי כוחה של האמונה. מחשבה מובילה לפעולה, לתחושה, לרפואה וגם למקצוענות בגלישה – הסוויץ' שמשנה את התפיסה של כל הדברים שאנו עושים בחיים. 

לא, דבריי אינם נאמרים בהשפעה של סמי הזיות, טפיוקה או שטיפת מוח של סטיבן הוקינג אלא מתוך ההבנה שיש משהו הרבה מעבר לתורת הפסיכולוגיה המיינסטרימית. אפשר לייחס להרגשה כל סיבה ולנסות לשכנע את המשוכנעים שמדובר פשוט ב"ככה הם פני הדברים". אז מבלי לסבך את העניין בואו ונסביר את הדברים ברומו של עולם ובכל מידת הכנות: זה משהו שלאף אחד מאיתנו אין תשובה עליו אבל כולנו מרגישים את הסיבה לכך.

אנרגיה היא הילה. היא Ora ואורורה. היא נמצאת שם, עוטפת אותנו בתחושה נעימה, מסמרת שיער ומחדדת חושים. היא העיניים שננעצות בגב ויגרמו לנו להסתובב או הרגע התלפטיבי שחושבים על מישהו והוא לפתע מתקשר. האנרגיה שעוברת דרך החומר היא למעשה הרחבה של שטח ההילה. לדוגמא? עגלת הסופר שלכם. שמתם לב שברגע שאתם מסיעים אותה בין שורות המוצרים אתם נמנעים מלהיתקל באחרים? הסיבה היא שברגע שאנו קובעים בעלות על משהו, אנו עוטפים את כולו באנרגיה שלנו והופכים אותו לחלק בלתי נפרד מהגוף שלנו. עכשיו תחזרו לנושא הגלישה ותחשבו על אותו הדבר עם גלשן של סלייטר.

אבל האנרגיה לא תמיד נשארת. לאן היא מתנדפת? כשהייתי באוסטרליה קניתי גלשן Gun 7.0 של סיימון אנדרסן (Simon Andersen) שעליו היה רשום שמו של הגולש קאי פיצג'רלד (Kye Fitzgerald). הגלשן כאילו וחיכה לי בפינת חנות אי שם בצפון סידני – ממתין שאקח אותו לקדוח את הצינורות של אינדונזיה. הגלשן המדהים שירת אותי נאמנה אבל הוא היה גלשן גאן רגיל וזה ששמו של קאי היה רשום עליו (Shaped for K Fitz) לא ממש שינה את העובדה שאכלתי חתיכות ריף על הגל של פדאנג פדאנג.

האנרגיה של הגולש האדיר לא הייתה שם, היא המשיכה בדרכה והתנדפה הרבה לפני שקיבלתי את הגלשן לידיי. זוהי ההתניה של האנרגיה. משמע: רוצים לגלוש כמו סלייטר על גלשן של סלייטר? אז אתם צריכים לקבל את הגלשן ישירות ממנו ולא דרך צד שלישי... זוהי תפיסתי. מעניין אם התאוריה שלי עובדת גם הפוך: אם אני אתן לסלייטר את הגלשן שלי האם הוא יגלוש כמוני? המממ... :)

שתף בפייסבוק שתף בטוויטר הוסף תגובה
יואב נקש

עורך ראשי, כתב-צלם. מייסד האתר "צלם ים". פעיל סביבה וחברה גולש שאוהב את העולם. משפט לחיים: "רוח האדם כרוח הים היא, למרחבים תשאף וגבולותיה אין קץ." ציטוט אהוב מסרט: I am just the Garbage man - Big Wednesday

מגזין +

ינואר 01, 1970

הפיד של צלם ים

יודעים משהו שאנחנו לא?

יש לכם ידיעה מרעישה? אירוע חדשותי מעניין ו/או בלעדי? ראיתם דולפין? תפסתם גל ענק? הייתם עדים למפגע סביבתי? אירוע חברתי? סיפור? קישור? תמונה? סרטון? יש חדש בעולם הים ואנו לא מודעים אליו? שתפו אותנו בכל דבר ונשתף עם העולם.

מלאו את הפרטים בטופס הבא ושלחו אלינו (כוכביות - שדות מילוי חובה)









צור קשר

אתר צלם ים מאמין בקשר אישי וישיר עם כל אדם שבנפשו נושבת רוח ים - נשים וגברים כאחד. אנא מלאו את הטופס הבא במלואו ופרטו את מטרת פנייתכם. צוות צלם ים משקיע תשומת לב רבה לפנייתכם ויעשה את המרב בכדי להשיב לכם בהקדם.




צלם ים