
ניצנים של שמורה - העושר נשאר בטבע
חולות ניצנים הוכרז לאחרונה כשמורת טבע. חמוש במצלמה ובקבוק מים, יצאתי להתבשם מהמקום, שמורת החוף הגדולה במדינה.-
לניצנים הגעתי ביום שני בשעה 11:00, השומר בכניסה לאירוע לא הבין מה אני עושה שם כלכך מוקדם. "טקס חנוכת שמורת הטבע של חולות ניצנים, יתחיל רק בעוד שעתיים", הוא אמר. קיבלתי את זה בהבנה, כל עקיבה לטובה. יום שמש חם ונעים כגון זה, זו היא הזדמנות פז לטיול באזור קסום זה.
עד ראשית המאה ה-20 השתרעו חולות מישור החוף של ישראל על פני 365 אלף דונם. אולם בשנים האחרונות אנו עדים לצמצום ניכר של שטחי החולות במדינה. כיום נותרו לנו רק 110 אלף דונם של חולות, מהם כמחצית מיועדים לפיתוח ועל המעט שנותרו מאיימות עדין סכנות רבות..
שמורת הטבע ניצנים מתפרשת על כ-20 אלף דונם. מה שהופך אותה לשמורת החול הגדולה ביותר בארץ. מדובר ברצועת חול שמהווה כר נוח לחלחול מי תהום לאקוויפר החוף, ומהווה אחד משלושת מקורות המים הגדולים בארץ.
בשמורה יש כורכר, חולות, ונחל אחד בשם "יבטח" שזורם בו.
השמורה מהווה בית גידול ייחודי לעשרות מיני חי נדירים - עדרי צבאים, מכרסמים וזוחלים, עופות וציפורי שיר - לעצי חורש רבים, עצי שקמה עתיקים ודקלים.
מנהריה ועד גבול עזה, לאורך מישור החוף – חולות ניצנים, נותרו כשטח הטבעי האמיתי, הבתולי, האחרון.
הכל מתחיל בים
ניצנים, שמורת טבע ימית, מתחילה בים. אני עומד על חוף זהוב. שני גולשים טובלים במים הכחולים. בריזה קלה מעיפה אדי מיים מלוחים לעברי. נקודת המבט זולגת אל עבר פאתי הערים אשקלון ואשדוד, נדמה כי תהליך העיור נעצר במרחק נגיעה מהשמורה, רגע לפני שלא תהיה דרך חזרה.
אני מסיט מבטי חזרה אל החולות - מקור חיים עשיר ומגוון, בעל חשיבות מדעית רבה. צבי הים שומרים אמונים לחוף ניצנים כבר מאות שנים, ומטילים את ביציהם בריטואל קבוע מידי עונה. אנשי רשות הטבע והגנים אוספים את כל ביצי הצבים שמוטלים מנחל ירקון ועד אשקלון ומביאים אותם לחוף זה. בחוף ניצנים, הצבים מוגנים מגורל אכזר של גלגלי הג'יפים ושאר מפגעים אורבאניים. בזכות כך, הצבים ממשיכים את הרבייה הטבעית וצאצאיהם יחזרו לאותו החוף ממנו בקעו לראשונה.
את הרגע הפסטורלי שחוויתי על החוף קוטע קול ירי עמום שמפח את האויר. על השלט שלידי כתוב: "אין כניסה - שטח אש". איזו מציאות הזויה: שטח אימונים צבאי בלב שמורת טבע. מה יעלה בגורל הצבים? תהיתי ביני לבין עצמי, האם השיריון שלהם מספיק חזק בכדי להדוף גם ירי מקלעים?!
פעילות האדם, משחר ההיסטוריה ועד ימינו, פגעה ושינתה עד לבלי הכר את המערכת הטבעית. שינינו סדרי בראשית: גילחנו וחצבנו, הטינו נחלים וזיהמנו את מימיהם, עצרנו חולות נודדים, בנינו בתים.
מקור החיים שבחולות ניצנים בסכנת הכחדה, ועל כן החשיבות בהקמתה של השמורה.
שטח האימונים הצה"לי הוא חלק ממכלול סכנות קיומיות נוספות שבשמורה: כרית חולות לצורך בניה, (וכמובן הבניה עצמה), שטחים המוקצים לחקלאות, פסולת של מבקרים, ודהירה של טרקטורונים וג'יפים בדיונות החוליות ועל קו החוף. כל אלו עלולים לשמוט את הקרקע תחת רגליו של עולם החי והצומח באזור החולות. עלינו, בני האדם, מוטלת האחריות למנוע גזירה זו.
בין שתי ערים
השעתיים עברו ביעף, הצבעים הבוהקים של פריחה ססגונית סינוורו אותי ביופיים. אירוסים, כלניות אדומות נרקיסים ונוריות, פרפרים חגים במחול. האגמים עטפו אותי בחום, קני סוף ארוכים לגדותיהם. בשביל הליכה קצר ראיתי את כל יציר הבריאה. הזמן עצר.
כשהגעתי לטקס הייתי מחוזק בדעותיי, חולות ניצנים הם נכס לאומי שעליו יש לשמור בכל מאודינו. כשהבנתי שהתכנסנו כאן עבור מטרה זאת, נשמתי לרווחה.
ברחבה ירוקה מוקפת עצי חורש התכנס קהל רב. תלמידי בי"ס, אנשי מדע, פעילי סביבה, עובדי רשויות עירוניים, חיילים, תושבים. אורחים של כבוד נשאו דברים:. נציגי רשות הטבע והגנים, ראשי מועצות אזוריות וראשי העיריות אשדוד ואשקלון. השמש והסביבה הטיבו עם הנוכחים. שינוי מרענן לאורות המשרד המלאכותיים. הצבע חזר ללחייהם, חיוך נפרש על פני כולם.
פעמים רבות בעבר, שאלו תושבי הערים, מתי אשקלון ואשדוד יתאחדו ויהפכו למטרופולין? במעמד זה של חנוכת שמורת הטבע זכינו לאיחוד המיוחל, אם כי בצורה קצת שונה: ראשי העריות הפגינו אחדות דעים והבטיחו לפעול יחדיו בהגנה על שטחה של השמורה שחוצצת בין שתי הערים.
לונלי ריינג'ר
הסרט האדום נגזר, שמורת הטבע חולות ניצנים יוצאת לדרכה. מעבר לסמליות, לטקס זה ישנה חשיבות גדולה להכרת המדינה בצורך להגן על השטח ולהכריז עליו כשמורת טבע במטרה לשמור על הסביבה הטבעית
ייעודה של שמורת ניצנים כוללת גם מרכיבים מוסריים חברתיים ותרבותיים. היסוד החברתי, הינו אחד היסודות המגבשים את ההכרה לחשיבות בשמורות הטבע ולשמירה על אוצרותיהן. שמורת הטבע מעודדת פעילות חקר ולימוד, תקדם את הגברת המודעות האקולוגית, הקנית ידע וערכים, אהבת הארץ והחי. עצם קיומה של השמורה יביא למימוש הזכות הטבעית של כל אדם להנות מהעושר הסובב אותנו, לטייל באויר הצח, לתור במרחבים, להשתכר מציוץ הציפורים, לצפות בעדר צבאים לרחוץ בים ובאגמים.
מעתה, חובת ההוכחה מוטלת על כתפי כולם. בעתיד יידרשו מעורבות ושיתוף פעולה מלא של הציבור והראשויות העירוניות בכדי לשמור על המקום לדורות הבאים.
ניכר היה שעובדי רשות הטבע והגנים ממוקדים בפעילותם. מיד בתום הטקס הם פנו בחריצות לעבודתם. מנחמת העובדה שהטבע בידים נאמנות. רונן, הריינג'ר החדש של שמורת ניצנים אמר לי בנימוס: "אני אשמח לענות לשאלותיך אבל אני כרגע מאוד עסוק. תוכל לחזור מחר בבקשה?" .
למחרת חזרתי – אבל לא בכדי להטריד את הריינג'ר.
חזרתי, כי רציתי לעצור את הזמן פעם נוספת.
כתבה ותמונות יואב נקש
כתבה זו התפרסמה ביום שישי ה-20.03.09 בעיתון ידיעות אשקלון
השידור היומי בניצנים
צלם ים