כר דשא סינתטי לגולשים...? לא טבעי, לא דורך.

מאת יואב נקש אוקטובר 25, 2015

אני אוהב דשא. אוהב את הירוק, אוהב לשכב עליו ולשמוע אותו צומח (נשבע לכם שכך היה בניו-זילנד), אוהב את כר הדשא עם טיפות הטל שנחות מעליו, אוהב את הריח של הדשא בבוקר ובמיוחד לאחר שהוא נגזם אבל אם ישנו דבר שאני לא כל כך אוהב זה דשא... סינתטי - כזה שמכינים אותו מכל הרעל של היקום צובעים אותו בפיגמנט רק בשביל לעשות ירוק-עד בעיניים ואחרי כמה צעדים הוא נראה כמו עוד שטיח אמבטיה. זה לא מרגיש אותו דבר ברגליים וגם צריך להגיד את זה קבל עם וממטרה, זה לא נראה טבעי לעין. אז האם מישהו מוכן להסביר לי מדוע עוד מוכרים את השטות הזו לגולשים?

משום מה דשא סינתטי הפך תחליף רע למצב גרוע, בעולם שבו ההתחחמות גלובלית מאדה את מקורות המים ובצורת הפכה למילה שכיחה, הדשא הסניתטי חוסך לנו מים והשקייה - ומאיתנו והלאה שדרך הייצור שלו תורם להתחממות הגלובלית. הגלגל המחזורי הזה הוא סוג של אינפיניטי שבו נראה לנו שאנו פותרים בעיה קיימת אבל מחריפים אותה במקום אחר. אם פעם זה היה "אפקט הפרפר" אז היום זה אפקט המפלצת. פעם הוא היה משקשק כנפיים היום הוא רושף אש.

מה רע בזה? חול ים במקום שטיח ירוק...

זה מספר שנים שקליפורניה סובלת מבצורת חמורה שהביאה להגבלים חמורים בהשקייה. בתי יוקרה ווילות מלכותיות נראות במבט מן האוויר כמו נווה מדבר ירוק (מלאכותי) אך מעבר לגדרות האחוזות, הטבע יבש וצחיח... הדשא המלאכותי מעניק להם הרגשה של "הכל עדיין בשליטה". האמנם? בחוף ימה של סאן דייגו הפסיקו בקיץ את המים של המקלחונים, הפסקות מים יזומות יש גם בבתים פרטיים, תפוקה אדירה של תוצרת חקלאית כבר לא צומחת, אגמים מתייבשים אבל העיקר שהדשא נראה ירוק ורענן...הבל היופי.

"... כמו אי ירוק על חול של ים, כמו אוויר צח במרכז בנגקוק, כמו גינת בריכה בקליפורניה... תגידו, על מי אתם עובדים?"

"למכירה: קוביית דשא סינתטי בגודל 50X50 ס"מ במחיר של 39.90 דולרים", צעקה המודעה לגולשים. "קנו ותשמרו על עצמכם נקיים". ואני ממשיך: "בלי חול, בלי ג'יפה ברגליים, ללבוש את החליפה ולהחליף בגדים על קוביה ירוקה... כמו אי ירוק על חול של ים, כמו אוויר צח במרכז בנגקוק, כמו גינת בריכה בקליפורניה... תגידו, על מי אתם עובדים?". האנושות משנה את פניה ושאיפותיה. היום יותר חשוב שזה יהיה נוצץ. חיים מלאכותיים בעולם כאילו טבעי וסטרילי. האסתטיקה והנהנתנות הפכו למושא הערצה והדשא המלאכותי הירוק הוא רק דוגמא קטנה לכך.

אפשר גם בלי.

רגליי אינן דורכות על קוביית הדשא הירוקה אלא יותר בועטות בה בשאט נפש. ייתכן שיש כאלו שיראו בשטיח הסינתטי דרך מעולה להסרת החול מהרגלים ולספיגה של המים אבל למעשה מדובר בדבר כה זניח ומיותר. מים וחול הם שני דברים שהגולשים חיים איתו בכל צעד על החוף ועל הגל - כמויות מהם ניתן למצוא באוזנים ובכיס של השורט -  ולא משנה מה יעשו הגולשים, הם לעולם לא יוכלו להפטר ממנו בקלות. דשא סינתטי אולי ישאיר את רגלי הגולש נקיים אבל יזהם את סביבתו... אז מה בדיוק עשינו בזה?

שתף בפייסבוק שתף בטוויטר הוסף תגובה
יואב נקש

עורך ראשי, כתב-צלם. מייסד האתר "צלם ים". פעיל סביבה וחברה גולש שאוהב את העולם. משפט לחיים: "רוח האדם כרוח הים היא, למרחבים תשאף וגבולותיה אין קץ." ציטוט אהוב מסרט: I am just the Garbage man - Big Wednesday

ווידאו

ינואר 01, 1970

הפיד של צלם ים

יודעים משהו שאנחנו לא?

יש לכם ידיעה מרעישה? אירוע חדשותי מעניין ו/או בלעדי? ראיתם דולפין? תפסתם גל ענק? הייתם עדים למפגע סביבתי? אירוע חברתי? סיפור? קישור? תמונה? סרטון? יש חדש בעולם הים ואנו לא מודעים אליו? שתפו אותנו בכל דבר ונשתף עם העולם.

מלאו את הפרטים בטופס הבא ושלחו אלינו (כוכביות - שדות מילוי חובה)









צור קשר

אתר צלם ים מאמין בקשר אישי וישיר עם כל אדם שבנפשו נושבת רוח ים - נשים וגברים כאחד. אנא מלאו את הטופס הבא במלואו ופרטו את מטרת פנייתכם. צוות צלם ים משקיע תשומת לב רבה לפנייתכם ויעשה את המרב בכדי להשיב לכם בהקדם.




צלם ים