מגזין +
מגזין +טיולים ← אוויר הרים וריח ים: רציתי להגיע לאינדו ומצאתי עצמי גולש בהודו

אוויר הרים וריח ים: רציתי להגיע לאינדו ומצאתי עצמי גולש בהודו

מאת רעי קציר נובמבר 06, 2016

כשהמטוס החל להנמיך אל מתחת לעננים יכולתי לראות את האוקיינוס צבוע בגוון כחול עמוק. הרגשתי את החיוך שפושט על פניי ואת הניצוץ שחוזר לעיניי. חודש וחצי מאז שראיתי את האוקיינוס... אולי התקופה הכי ארוכה שהייתי מרוחק ממנו. באוטובוס כבר הרחתי את ריח הים והדגים ולא חלפה דקה וכבר יכולתי לראותו במלוא הדרו נמצא לנגדי.

הגעתי לכפר בדיוק בשקיעה, ירדתי לחוף והרגשתי את החול בין אצבעותיי. נכנסתי למים, טעמתי את המלח וצפיתי בשקיעה מתוך המים - פעם ראשונה אחרי תקופה שהרגישה כמעט כמו נצח. אני בכלל רציתי לגלוש באינדונזיה אבל מצאתי את עצמי בהודו עולה על רכבת לכיוון צפון, אל עבר ההרים.

עושה את דרכו אל עבר ההרים. צילום: רעי קציר

חבריי חשבו שהשתגעתי. הם לא הבינו למה אני נוסע לשם ואמרו לי שבהודו אי אפשר לגלוש. אבל אני אף פעם לא הייתי בהודו, לא באינדונזיה או בשאר מדינות דרום מזרח אסיה, הודו תמיד נראתה לי מקום צבעוני, רב-גוני, מקום מושלם בכדי לצלם. אז החלטתי לנסוע לאינדונזיה אבל לא לפני שאני נוחת בהודו. רציתי לפגוש בתרבויות חדשות, להכיר טעמים חדשים, לחבור לאנשים אחרים.

אנשים יפים ונופים עוצרי נשימה. צילום: רעי קציר

במסעותיי בהודו שתיתי אין סוף של צ'אי, אכלתי טאלי וסמוסה כל יום, התחמקתי ורבתי עם נהגי טוקטוק שארבו בכל פינה, ראיתי טקסים דתיים בנהר הגנגה הקדוש ברישיקש, נזיר באשראם הכריח אותי לאכול ביד ימין ולא עניין אותו שאני שמאלי - או שאולי אם אני אשתמש בכף זה פחות יעליב - ביקרתי את הקהילה הטיבטית בדרמסלה, טיילתי בעמק ספיטי בגובה 4500 מ' ואף פעם לא חשבתי שמדבר יכול להשאיר אותי ללא מילים, התעוררתי מול הנוף הכי יפה בעולם בכפרים של עמק פרוואטי, אכלתי כל דבר שהרחובות של פושקאר הציעו, טיפסתי לארמונות של המהרג'ה באודייפור וחוויתי את נסיעת האופנוע הכי מפחידה שהייתה לי בכבישים הסואנים של ג'ייפור.

בהודו אין רגע דל, תנועה ערה, אוכל בכל פינה וצבעים של תרבות חדשה. צילום: רעי קציר

עד ש... לא יכולתי יותר. התגעגעתי לים, רציתי לגלוש. קניתי כרטיס טיסה לקרלה, המדינה הדרומית ביותר בתת היבשת ההודית והרגשתי שחזרתי הבייתה: ים, גלים, מזג אוויר טרופי, קוקוס ואננס.
הגעתי לקובאלאם אבל גשמי המונסון הפכו את הים ללא גליש אז עברתי לוארקלה ושם הים היה הרבה יותר מסודר. למען האמת הים היה גליש בצורה מדהימה עם סטים נקיים וצינורות שצצים מדי פעם, וכל זה בלי אף גולש במים מלבדי ועוד אוסטרלי שהחליט גם הוא להמר ולברר האם בהודו יש גלים.

גלים וביצועים בחופי קרלה. צילום: רעי קציר

אז כן, בהודו יש גלים, וזה עוד היה שלא בעונת הגלישה. אחרי תקופה כל כך ארוכה הרחק מהים זה הרגיש כל כך טוב. יש משהו בחיים שגורם לי מדי פעם לקחת את עצמי להרים, אבל עבורי הים זה הכל בחיים - ולא משנה כמה רחוק אני ממנו, תמיד אחזור אליו. מאז שגלשתי בהודו עברו כמעט חודשיים. כרגע אני בכפר קטן וישנוני בחופה המזרחי של מלזיה. ברחוב יש יותר קופים וחתולים מאשר אנשים, ויש אווירה של גלישה מסביב. גשמי המונסון כבר כאן, אבל הגלים שהם מביאים איתם טרם הגיעו. "עוד מעט", אומרים לי המקומיים, "אולי בשבוע הבא"... אבל אני כבר לא לחוץ, בקרוב כבר אהיה באינדונזיה.

שתף בפייסבוק שתף בטוויטר הוסף תגובה
רעי קציר

רעי קציר, יליד 1985. נולד וגדל בחוף בית ינאי. חולה ים, גולש, צלם ופעיל סביבתי. טייל וגלש ברחבי העולם וגר 5 שנים בקוסטה ריקה. מרגיש הכי טוב בחום טרופי ובמדינות לא מערביות. מנסה לתפוס בצילום אינטרקציות ייחודיות ולא רק גולשים ששוחטים גלים. מוטו לחיים: Anything that gets your blood racing is probably worth doing - Hunter S. Thompson. פייסבוק / אתר

ווידאו

ינואר 01, 1970

הפיד של צלם ים

יודעים משהו שאנחנו לא?

יש לכם ידיעה מרעישה? אירוע חדשותי מעניין ו/או בלעדי? ראיתם דולפין? תפסתם גל ענק? הייתם עדים למפגע סביבתי? אירוע חברתי? סיפור? קישור? תמונה? סרטון? יש חדש בעולם הים ואנו לא מודעים אליו? שתפו אותנו בכל דבר ונשתף עם העולם.

מלאו את הפרטים בטופס הבא ושלחו אלינו (כוכביות - שדות מילוי חובה)









צור קשר

אתר צלם ים מאמין בקשר אישי וישיר עם כל אדם שבנפשו נושבת רוח ים - נשים וגברים כאחד. אנא מלאו את הטופס הבא במלואו ופרטו את מטרת פנייתכם. צוות צלם ים משקיע תשומת לב רבה לפנייתכם ויעשה את המרב בכדי להשיב לכם בהקדם.




צלם ים