הים של לוריאן: 'כי ללמד גלישה זה להנחיל אופק לדור הבא'

מאת שני ברטל מרץ 26, 2016

בילדותו ים לוריאן היה ילד מאד היפראקטיבי שסבל מבעיות של קשב וריכוז. המורות היו מעדיפות שלא ישב בכיתה אז הוא מצידו בחר ללכת ולגלוש בים. התחביב הפך לאהבה גדולה וכיום הוא מדריך גלישה לילדים ובני נוער, מנהל מועדון גלישה וסטודנט שנה א' לתואר בחינוך חברתי וקהילתי. אז מה מביא ילד עם בעיות קשב וריכוז שהיה עושה צרות למורות בבית ספר לרצות ולהפוך למדריך גלישה ולדמות מחנכת? מטרתו היא לאפשר לילדים למצוא מפלט דרך הגלישה בדיוק כפי שהוא מצא.

בבוקר יום שבת חמים התלוויתי לים ולילדים שהוא מדריך לשיעור גלישה בחוף נווה-ים עתלית - שם נמצא מועדון הגלישה "לי-ים" אשר אותו הוא מנהל כבר שלוש שנים. מהרגעים הראשונים בחברתם לא היה קשה להבחין בחיבור הגדול של הילדים ללוריאן והנתינה הגדולה שלו עבור כל אחד ואחת מהם. אם זה הילד שקיבל מכה מאבן בים, אם זאת הילדה המפוחדת שיוצאת לחתירה בפעם הראשונה ועד לדאגה שכל הילדים יחזרו בשלום הביתה ... ובמילים אחרות, אפשר להבין שמדובר פה באחריות שהיא הרבה יותר גדולה מהיותו רק מדריך. לאחר חימום קל הילדים נכנסו לים וראוי לציין שכמה מהם הצליחו לעשות ביצועים שלא היו מביישים גם גולשים מתקדמים :) בתום סשן הגלישה התיישבנו לראיון בביתו שבקיבוץ נווה-ים במרחק הליכה - כמה לא מפתיע - של כמה פסיעות מהים.

"כל הדרכים מובילות אל (ה)ים"

Q: הי ים, תוכל לספר לי קצת עליך והקשר שלך לעולם הים והגלישה?

ים: קוראים לי ים שזה כבר אומר משהו (צוחק). אני בן 26 וכרגע מתגורר בקיבוץ נווה ים. אני קשור למרחבים הכחולים מהרגע שנולדתי. גדלתי בספינת סוחר והפלגתי עם המשפחה עד גיל 5 בכל העולם והבייביסיטר שלי היה האבוב בתוך הבריכה שבספינה. התחלתי לגלוש רוח בגיל 6. אני זוכר שבתור ילדים אבא שלי היה גולש רוח ואני ואחי היינו נגררים מאחוריו במהירות. בכיתה ב' הגעתי ליישוב עתלית ובגיל 9 התחלתי לגלוש במועדון גלישת גלים. בגיל 13 למדתי קייט סרף. כמו כן, אני גולש סקייטבורד, סנואובורד ומדי פעם סאפ בשביל לשמור על הכושר. התחלתי לעבוד מגיל 14 בתור מדריך גלישה במועדון הגלישה שאבא שלי הקים ב-1999 ומאוחר יותר שירתתי בסטי"לים בחיל הים.

"גלישה זה הכיף שלי, זה ה-Passion שלי" -  ים לוריאן בטיול הגלישה הגדול לאוסטרליה (צילום:אלבום פרטי)

כיום ומזה 3 שנים אני מנהל את המועדון של אבא שלי. בנוסף, התחלתי ללמוד שנה א' בחינוך חברתי קהילתי עם תעודת הוראה באזרחות. בעצם מדובר בכל מה שקשור לחינוך בלתי פורמלי. כל מה שזה לא בית ספר, שזה כמובן כולל גם גלישה. אני בתכנית מיוחדת לעובדי חינוך שמאפשרת לי ללמוד בצורה מסודרת לפי שעות העבודה וכך אני יכול להתרכז גם בכל מה שקשור להדרכת גלישה ובגלישה עצמה.

Q: ספר לי על רגע שבו התאהבת בגלישה? למה הלב בחר דווקא בספורט הזה?

ים: זה בא לי בטבעי. בתור ילד גדלתי בים .הים זו האהבה הראשונה. אבל הרגע שבו הלב בחר בגלישה באופן מקצועי היה כשטיילתי באוסטרליה כחלק מהטיול הגדול שלי. ידעתי שאני רוצה לעסוק בעתיד בחינוך אבל לא ידעתי איך. התלבטתי אם להמשיך באופן מקצועי בגלישה. הייתי בצומת דרכים שבו הייתי צריך להחליט אם אני חוזר למועדון ומנהל אותו כי אם אני לא אז הוא ככל הנראה יסגר. נתקלתי בבתי ספר לגלישה וראיתי כמה דברים מדהימים שהם עשו שם כמו ימי כיף בגלישה לילדים עם סרטן או ילדים עם בעיות קוגניטיביות או בעיות קשב וריכוז. השתתפתי והתנדבתי בכל מיני פעילויות שם. היה לי חודש שעזרתי בבית ספר שם ולמדתי מלא. זה היה הרגע שהבנתי שאני רוצה לעסוק בגלישה כמקצוע לחיים.

Q: מה החשיבות של הים בחיי היום-יום שלך?

ים: הים זה הדבר הראשון מהרגע שאני קם בבוקר ועד שאני הולך לישון. הלו"ז שלי מנוהל על ידי הגלים. כשעבדתי כברמן הייתי מסתכל בבוקר על תחזית מזג האוויר ואם הייתי רואה שיש גלים טובים הייתי מבטל משמרת. ככה זה עובד, אם יש גלים טובים אין מצב שאני יוצא למסיבה. כשטיילתי בחו"ל קניתי ואן. קמתי בחמש וחצי-שש בבוקר כמו בצבא כבר הייתי במים, אחר כך הולך לישון בוואן ושוב קם לגלוש. זה הסדר יום. הגלים מנהלים אותי. בארץ אני קם אוכל איזה בננה ותפוח והולך אוטומטית לראות מה קורה בים. גם באמצע היום כשיש לי זמן פנוי אני עושה טיול לים. אני אוהב לבלות בים שעות. אני לא רואה את עצמי מתעסק במשהו אחר בצורה כל כך אינטנסיבית. זה הכיף שלי, זה ה-Passion שלי. זה תחום כל כך מרתק. איך אפשר להפסיק? כל הזמן יש בי את הרעב הזה לגלוש עוד ועוד ולהמשיך. אין מצב שמשהו יגרום לי לגור רחוק מהים או לא לגלוש. ובמידה וזה יקרה לא תהיה לי משמעות בחיים.

"... כשטיילתי בחו"ל שכרתי ואן. קמתי בחמש וחצי-שש בבוקר כמו בצבא כבר הייתי במים, אחר כך הולך לישון בוואן ושוב קם לגלוש. זה הסדר יום. הגלים מנהלים אותי..."

Q: אמרת שבילדותך סבלת מבעיות של קשב וריכוז. איך הגלישה עזרה לך להתגבר על כך וכיצד התמודדת עם הבעיה במהלך הילדות וגיל ההתבגרות?

ים: מצאתי משמעות. הים עשה אותי מסודר, רגוע יותר והכניס אותי למצב רוח הרבה טוב יותר. בתור ילד היפראקטיבי הייתי צריך לעשות משהו, לזוז, לעשות ספורט ולהיות בתנועה. גם אם תיתני לילד לשחק בכדור זה ייתן לו משהו אבל בגלישה יש משהו אחר שאני לא יודע להסביר במילים. בגלישה יש קסם. בתור ילד ביסודי לא היה לי קל וסבלתי לא מעט. הגעתי לארץ בכיתה ב' אחרי שהיה ממושכת בחול בצורת חיים ומנטליות מאד שונה. היה לי פטור ממקצועות שונים. הייתה לי רשות לצאת כי הייתי מהילדים שידעו מראש את התשובות, הייתי עם פתיל קצר, המורות העדיפו שאני לא אשב בכיתה אז הגלישה הפכה להיות משהו שעשיתי והיה רק שלי. הייתי הולך מלא לים ומבלה במועדון. גם בתור אדם בוגר, אם אני קודם גולש ואח"כ צריך לשבת על עבודה זה הרבה יותר קל. במובן מסוימיים גלישה זה משהו שמסדר לי את החיים.

ים והילדים מהמועדון בדרך לסשן גלישה "אני משתדל להעניק כמה שיותר הדרכה ויחס אישי לתלמידים" (צילום:אדיר שטיין)

Q: ספר לי קצת על המועדון גלישה שלך ומה מייחד אותו בהשוואה למועדוני גלישה אחרים?

ים: לאחותי קוראים "לי" ואת שמי אתם כבר יודעים. כשחזרנו לארץ בדיוק פתחו מועדון צלילה שמעליו התנוסס שלט גדול שעליו נכתב "לי-ים". באחד מהימים אבא שלי עבר וראה את השלט. הוא ראה בזה סימן ואמר שהוא רוצה להצטרף אליהם ולפתוח במקביל איתם המועדון גלישה. אחרי כמה זמן הבעלים המקוריים עזבו ומאז המועדון נמצא בבעלות של אבא שלי. המועדון הוא מאד שונה ממועדונים אחרים במבנה שלו. במועדון מתחילים להדריך ילדים החל מגיל 4 והמטרה היא להדגיש את הגלישה והספורט האתגרי כדבר שהוא בר ביצוע עבור כל ילד בכל גיל. אין לנו מטרה להרוויח מיליונים ולצבור כמה שיותר כסף. מאז ולעד, הגישה שמנחה אותנו היא אהבה לילדים ולים. אנו פועלים כעסק חברתי ןמזה כמה שנים עובדים בשיתוף פעולה עם רשויות הרווחה. אני עובד במועדון בצורה מאד אינטנסיבית ורציפה ומתוך אהבה למקצוע, כלומר שגם אם שיעור מתפרש על שעתיים ויש גלים טובים, אז אני אשאר עם הילדים גם 6 שעות במים אם זה מה שצריך. אם בקייטנות שלנו יש ילד שמסיבה כלכלית אומר לי שהוא לא יכול לצאת לקייטנה - לא יקרה אצלנו... במימון מהרווחה או סבסוד כלשהו אנחנו נמצא את הדרך.

על הגל. "אני לא רואה את עצמי מתעסק במשהו אחר בצורה כל כך אינטנסיבית" (צילום: ארכיון "לי-ים").

אנו משתדלים להעניק כמה שיותר הדרכה ויחס אישי לתלמידים. בנוסף, מדי שנה אנו מקיימים קייטנות גלישה. בניגוד למועדונים אחרים אנחנו לא מתייחסים לזה כאל עסק שבו המטרה היא להעביר כמה שיותר ילדים בזמן קצר. המטרה היא להתמקד בלימוד הגלישה, שהילדים באמת יפנימו אותה וכמובן ליצור שינוי אמיתי. המועדון הוא עסק משפחתי. אח שלי סוף הוא גם אחד מהמדריכים הבכירים במועדון ועוזר לי מאד. בכלל המדריכים והתלמידים כולם משפחה אחת גדולה. אני מדבר איתם לא רק על הגלישה אלא גם על מה קורה בבית. יש שיחות אישיות, אנחנו חברים גם מעבר לשעות העבודה ולפעמים יש פגישות בבית עם ההורים. לא אכפת לי רק שהבנאדם יבוא לעבודה וילך או שהילד יבוא לחוג וילך, אכפת לי שטוב לו. מי שהיה פעם תלמיד יהפוך למדריך וישאר במועדון וגם מי שהיה מדריך בעבר תמיד יהיה חלק מהמשפחה.

 Q: אני יודעת שאתה גם מקיים חוג של סקייטבורד. ספר לי קצת במה מדובר

ים: המועדון בשנה האחרונה התרחב. זה חלק מהאפשרויות שהמועדון מציע. פעם המועדון נקרא" לי-ים גלישה" היום קוראים לזה" לי-ים סרף אנד סקייט".בהתחלה היינו נוסעים מדי פעם כשלא היו גלים קבוצת ילדים מהמועדון לסקייט פארק בזכרון יעקב ומתאמנים על סקייטבורד ללא תשלום נטו בשביל הכיף. לאט לאט הילדים התחילו להביע רצון ואמרו שהם רוצים את זה באופן קבוע. אז מה שעשינו וזה קודם כלו לפתוח את החוג ואח"כ קנינו ואן עם 8 מקומות כדי שנצא בהסעה מסודרת וההורים לא יצטרכו להסיע. זה התחיל ברגוע ולא לאט התפתח. כיום זה חוג רשמי לכל דבר שמתקיים פעמיים בשבוע.

עם והילדים מחוג הסקייטבורד בתמונה קבוצתית "לא אכפת לי רק שהילד יבוא וילך לחוג אכפת לי שטוב לו" (צילום:ארכיון "לי-ים")

"אני מחנך יותר מאשר מדריך"

Q: אני מבינה שבעצם המטרה שלך היא לעזור לילדים ונוער למצוא מפלט בגלישה כמו שאתה מצאת. אתה יכול להרחיב קצת על כך?

ים: יש ילדים שבאמת מגיעים אליי עם בעיות קשב וריכוז אבל מעבר לכך כשאתה עובד עם ילדים אתה לאט לאט מבין שאין ילד שלא קשה לו עם משהו. למועדון באים הרבה ילדים עם ביטחון עצמי נמוך - ועם כל מה שקורה סביבם כיום לא חסרות סיבות שמורידות להם את הביטחון. אומרים שילדים זה עם שיכול להיות אכזרי אחד לשני. גם לילד עם ביטחון עצמי גבוה הגלישה תיתן ערך מוסף כלשהו. כשילד עומד על הגלשן ותופס גל בפעם הראשונה זה אוטומטית תחושה שמעלה את הביטחון. הוא מרגיש שהוא יכול לעשות הכל. אני זוכר תלמיד במועדון שהגיע עם חוסר ביטחון נמוך והיה מאד ביישן ולאחר חצי שנה של למידה אימו אמרה לי שהילד השתנה מקצה לקצה. הוא הפך להיות בעל ביטחון עצמי, בכושר ובבית הספר כולם מתייחסים אליו ואהבים אותו.

 "...אני זוכר תלמיד במועדון שהגיע עם חוסר ביטחון נמוך והיה מאד ביישן ולאחר חצי שנה של למידה אימו אמרה לי שהילד השתנה מקצה לקצה. הוא הפך להיות בעל ביטחון עצמי, בכושר ובבית הספר כולם מתייחסים אליו ואהבים אותו."

Q: כיצד אתה שואף לראות את המועדון שלך בעתיד?        

ים: אם אני מסתכל על 5-10 שנים קדימה, השאיפה שלי היא קודם כל שגלישה תהיה חלק מחוגי הספורט של משרד החינוך. שיתייחסו לזה ברצינות. השאיפה שלי היא שהעסק יגדל בכדי שנוכל להיות מרכז קהילתי ולעשות שינוי חברתי. אני עושה הרבה כדי שזה יקרה. השאיפה היא שזה יהיה מקום שאנשים ירגישו בו בית. שזה יהיה מקום שילדים לא יקראו לו רק "החוג שלי" כמו חוג כדורסל או כדורגל אלא יקראו לו "הבית שלי". מעבר לכך, אנו בקרוב פותחים חנות חדשה לציוד גלישה מקצועי בקניון בעתלית בשיתוף עם קוויקסילבר. חנות שאמורה לתמוך במטרות המועדון מבחינה חברתית.

Q: איך אתה מתכוון להמשיך ולעזור לילדים ונוער? יש איזה משהו על הכוונת?

ים: אני בקשר עם לא מעט פנימיות באזור ומתחילים להקים פרויקטים משותפים. יש תכנית של מחויבות אישית שאנחנו רוצים ליצור בתוך המועדון. זה אומר שילד יבוא ויעשה מחויבות אישית בגלישה כחונך לילד אחר אחד-על-אחד. הרעיון הוא שכל אחד מהילדים האלה שיחונכו או ילמדו לגלוש אצלנו ויראה רצינות, בהמשך נציע להם להיות מדריכים ונעזור נדאג להם למצוא עבודה. מאחורי כל חשיבה כזאת יש את התועלת החברתית ואיך אפשר למנף את זה כדי שהעסק יתפתח כך שהוא יוכל לייצר עוד רווח חברתי. כמו כן, אני מנסה להתחיל תהליך מדהים בשיתוף פעולה עם "כנפיים של קרמבו"- תנועת נוער ישראלית, המשלבת ילדים ונוער מהחינוך הרגיל ומהחינוך המיוחד (עם צרכים מיוחדים). אני מנסה לראות איך אפשר להביא את הילדים ולצאת לפעילות בים. כשאנחנו עובדים עם קבוצות כאלה הרעיון הוא רק לכסות הוצאות ולא למטרת רווח.

"מבחינתי ההישג הכי גדול שלי בגלישה זה התלמידים שלי.אני רואה את ההישגים המדהימים שלהם ומתמלא בגאווה" ים והילדים לאחר סשן גלישה מרשים מפרגנים בתמונה קבוצתית (צילום:אדיר שטיין)

Q: האם העבודה עם ילדים בשילוב הגלישה מעניקה לך תחושת סיפוק בחיים?

ים: כן, הרבה מעבר להנאה האישית שלי מגלישה זה הסיפוק שלי. מבחינתי ההישג הגדול שלי בגלישה זה התלמידים שלי. אני רואה את ההישגים המדהימים שלהם ומתמלא גאווה. כשאתה מסתכל על חבר'ה שעשו שינוי בעזרת גלישה הם הגורו של כולנו. הם יוצרים משהו תקדימי וגורמים לך להבין שיש אופציות ומבחינתי, זה קסום מה שהם עושים. אני רואה אנשים שעובדים בעבודות כדי לממן את התחביבים שלהם, אני פשוט עושה את מה שאני אוהב ומעביר אותו הלאה.

"...כשאתה מסתכל על חבר'ה שעשו שינוי בעזרת גלישה הם הגורו של כולנו. הם יוצרים משהו תקדימי וגורמים לך להבין שיש אופציות ומבחינתי, זה קסום מה שהם עושים..."

Q: כיצד לימודיך בחינוך השפיעו על עבודת ההדרכה שלך?

ים: ככל שאני לומד על התחום שנקרא חינוך בלתי פורמלי והתנהלותו, אני מהגדיר את עצמי כמחנך יותר מאשר מדריך. זה יצר אצלי משהו שורם לי לחשוב אחרת. אני לומד עם חבר'ה שעובדים בפנימיות, במשהו שמקדם ילדים ונוער בכל רחבי הארץ. אני לומד מהם המון וגם מפתח איתם קשרים שבהם אנחנו עובדים ביחד ומתחילים לעבוד על פרויקטים משותפים. אני רואה ושומע מה יש להם לומר ומקבל השראה לעשות דברים, לפרויקט של "כנפיים של קרמבו" לדוגמא, הגעתי דרך בחורה שלומדת איתי.. אני אמנם רק בתחילת דרכי בלימודים אבל כבר רואה את הפוטנציאל שייצא מזה בהמשך ויגרום לשינוי.

"הגולש הכי טוב הוא הגולש שנהנה הכי הרבה במים"

Q: האם יש במועדון ילדים שאתה שם לב שהגלישה ממש "הצילה" אותם וגורמת להם להיות מאושרים יותר?                          

ים: כמובן. היה לי ילד שעד שהוא הגיע למועדון ההורים לא ידעו מה לעשות איתו - הוא היה מאד מפוזר. החלטתי לקחת אותו כפרויקט אישי ומאז הגלישה הפכה להיות אהבתו הגדולה ומיקדה אותו בחייו. אם יש גלים טובים ולאו דווקא במסגרת, החוג אני מתקשר להורים שלו והוא בא לגלוש איתי לבד. ה בן 12 וכבר שואל אותי מתי הוא יוכל להיות מדריך. הוא המשיך אח"כ גם ללמוד סקייטבורד ולעשות עוד דברים שהוא אוהב. אני יכול לומר עם יד על הלב שהוא אחד הגולשים הכי טובים במועדון היום. עבדתי גם עם ילדים מפנימיות ואני יודע בוודאות שהגלישה השפיעה עליהם לטובה ושזה שינה להם תפיסה מסוימת על עצמם. אני זוכר שבהתחלה הם הגיעו והם אמרו "מה? אני בחיים לא יצליח" ופתאום אחרי שיעור אחד הצליחו לעמוד על הגלשן והיו בהיי. זה מדהים לראות את זה.

בקיבוץ נווה-ים (צילום:אדיר שטיין)

Q:  מה הדבר הראשון שאתה מלמד את הילדים בגלישה?

ים: ילדים הרבה פעמים מגיעים בעקבות החברים שלהם. יש אחד שהוא מתחיל או אחר שרואה את החברים שלו גולשים ומתבאס שהם יותר טובים ממנו. יש איזה מסר שקיים בגלישה, שהגולש הכי טוב זה האדם שהכי כיף לו, האחד שהכי נהנה. כשאתה במים אתה לא מתחרה באף אחד. כיף לך, תפסת את הגל, אתה נהנה? זה מה שחשוב. באים אליי ילדים ואמרים לי אני גרוע. גרוע ביחס למי? אם כיף לך אז אל תמדוד את עצמך ביחס לאחרים. אני מנסה להסביר להם שחשיבות היא שכיף לך ושאתה אוהב את מה שאתה עושה, כל עוד זה מן הסתם לא פוגע באחרים.

:Q מהו ירוק בעינייך וכיצד אתה שומר על הסביבה?

ים: הים זה הבית שלי וכמובן שצריך לשמור עליו. יש לנו אירוע קרוב שאני עובד בשיתוף פעולה עם עמותה כלשהי ואני מנסה שזה יבוא לידי ביטוי גם בשמירה על הים וניקיון החופים. בנוסף, אני מעביר ואת החשיבות שבשמירה על הניקיון ומחנך את התלמידים שלי שצריך לשמור על הים ואין מצב שהם זורקים לכלוך בסביבה. אני מעיר לאנשים ואם יש צורך אני מודיע למשטרת חוף הכרמל על מפגעים. הלוואי והמצב היה שונה. אני בעצמי תמיד משתדל לשמור את החוף נקי ואוסף איפה שאני רק יכול (במהלך הריאיון הייתי עדה לכך שים אסף כל שקית שהוא נתקל בה בדרכו).

"הים זה משפחה" עם הילדים מהמועדון (צילום:אלבום פרטי)

Q: מה הגלישה עזרה לך ללמוד לאורך השנים?

ים: הגלישה מבחינתי היא לא רק ספורט אתגרי, זה סוג של תרבות. הרבה מהתרבות הזו למדתי במיוחד באוסטרליה. גלישה מבחינתי זה אומר לאהוב את הטבע ואם הטבע נותן לך אז תמיד לתת לו בחזרה. תאהב את האנשים מסביבך כי כולנו רוצים לגלוש ולחיות כאן ביחד ובכיף. למדתי על עצמי ועל יכולת ההצלחה שלי. אפשר לומר שבמהלך השנים התבגרתי בתוך הים וגדלתי עם הגלישה בכל כך הרבה דרכים ואך ורק לטובה.

Q: איזה מסר אתה רוצה להעביר לדור הצעיר של הגולשים בישראל?

ים: תהינו מכל רגע, תנשמו. יש מספיק גלים בים. תהינו מהגלישה, קחו הכל בכיף בסבבה. לצערי אני רואה בערים שלפעמים יש קצת כסאח במים. הים זה משפחה, זה חברים. ברגע שאני רואה מישהו עם גלשן לידי הוא אוטומטית הופך להיות חבר ואני אקבל אותו בזרועות פתוחות. גם אם אני לא מכיר אותו. הגולש הכי טוב הוא הגולש שנהנה הכי הרבה.

ים לוריאן "החלום שלי הוא שכל ילד שרוצה יוכל לגלוש"? (צילום:אדיר שטיין)

Q: מהן השאיפות העתידיות שלך בתחום הגלישה ובחיים בכלל?

ים: השאיפה שלי היא לעסוק בחינוך דרך הגלישה. לשלב בין 2 התחומים ביחד. לאמן ילדים בגלישה, גם לתחרויות. להתפתח בעצמי בתוך הגלישה. השאיפה הגדולה היא ליצור שינוי חברתי מהותי דרך הגלישה .ברמה של לתת מענה אחר. ליצור מצב שילדים מגיעים לים ומקבלים משהו עם ערך מוסף ושזה יהיה נגיש לכולם. החלום שלי הוא שכל ילד שירצה, יוכל לגלוש.

*****

בסיום הריאיון יצאתי בתחושה שדבר אחד בטוח, השם של ים מסגיר את המקום שבו הוא אמור להיות. בים הוא מצא מפלט כילד, בזכות הים הוא עיצב אופיו לאדם שהוא היום וכיום הוא מחזיר באותו מטבע לכל הילדים שהוא מדריך במועדון. אפשר כבר לראות באופק הכחול של עיניו את השינוי החברתי המיוחל.

שתף בפייסבוק שתף בטוויטר הוסף תגובה
שני ברטל

בת 26, ילידת ראש העין. בעלת אהבה גדולה למוזיקה וז'אנר הרוק, רגאיי וגלישה בפרט. כותבת שירים מגיל שמונה ובהמשך התפתחה גם האהבה לכתיבה יוצרת. אמן אהוב: בוב מארלי משפט השראה: "Live in the sunshine, Swim the sea, Drink the wild air" המשפט מקועקע על רגלו של בן זוגי.

ווידאו

ינואר 01, 1970

הפיד של צלם ים

יודעים משהו שאנחנו לא?

יש לכם ידיעה מרעישה? אירוע חדשותי מעניין ו/או בלעדי? ראיתם דולפין? תפסתם גל ענק? הייתם עדים למפגע סביבתי? אירוע חברתי? סיפור? קישור? תמונה? סרטון? יש חדש בעולם הים ואנו לא מודעים אליו? שתפו אותנו בכל דבר ונשתף עם העולם.

מלאו את הפרטים בטופס הבא ושלחו אלינו (כוכביות - שדות מילוי חובה)









צור קשר

אתר צלם ים מאמין בקשר אישי וישיר עם כל אדם שבנפשו נושבת רוח ים - נשים וגברים כאחד. אנא מלאו את הטופס הבא במלואו ופרטו את מטרת פנייתכם. צוות צלם ים משקיע תשומת לב רבה לפנייתכם ויעשה את המרב בכדי להשיב לכם בהקדם.




צלם ים