מנגנון הכאב בהילוך איטי: איך זה כשמדוזה צורבת?

מאת דור דן יוני 09, 2015

זהו מחזה שכיח בים התיכון. מידי שנה נחילים כחולים ושקופים של ג'לטינים עושים את דרכם אלינו לעוד חופשת קיץ בחופים. ומי מאיתנו לא חווה צריבת מדוזה בעבר? אלו שמבלים בים מכירים היטב את הכאב ואת הבעת הפנים של החבר לצידו לאחר שמדוזה ליטפה את עורו. זה כואב ולא נעים אך יחד עם זאת מסקרן אותנו להבין: "איך יצור כל כך פשוט, רב תאי ופרימיטיבי, יכול לגרום לכאב שכזה?". ישנם כאלו שחושבים שמקור הכאב הוא בסוג של מכת חשמל אלא שזו ממש אינה הסיבה, מכיוון שמנגנון הכאב נעוץ בזריקה.

נסו להזכר בפעם האחרונה שקיבלתם חיסון... יופי. עכשיו תדמיינו את אותה סיטואציה של מחט ננעצת בעור גופכם אלא שבמקום מרפאה אתם נמצאים בים - כשאותו מזרק רק הרבה יותר קטן, ובמקום חומר חיסון מוזרק ארס לגופכם. כך בדיוק מתרחשת צריבת מדוזה ובמהירות בזק של בערך 11 מאיות השניה!

הצריבה נגרמת על ידי חשיפתם של איברים מיקרוסקופים ארסיים הנקראים "תאי צריבה" ובשפה המדעית Nematocytes. איברים אלו נמצאים לאורך כל זרועות המדוזה ומזכירים במבנה שלהם מחטים קטנות ודקיקות. החוקרים עדיין לא גילו את הטריגר לגירוי שמשגר אותם כלפי הטרף, אך ברגע של חיכוך עם עור האויב ה"מחטים" בולטות מן הזרוע וננעצות בעור במהירות שלא ניתן להבחין בהן בלי אמצעי טלסקופי. קצה כל מחט מזריק את נוזל הארס דרך שכבת האפידרמיס של העור שגורם לתחושת צריבה המלווה בכאב כמובן.

Cnidocyte.png

איור מופשט של מנגנון תאי הצריבה (מ-1 עד 4). גירוי, שליפת ה"מחט", חדירה לעור הטרף והזרקת הארס.

דסטין סאנדלין (Dustine Sandline), מערוץ היו-טוב המעולה Smarter Every Day, ארגן את הציוד הדרוש להבנת תהליך הצריבה ותיעד אותו בצורה המוחשית ביותר. הציוד כלל מיקרוסקופ ומצלמת פאנטום (Phantom) מקצועית שנועדה לצילומים בהילוך איטי של אלף פריימים בשניה. את הצילום הניסיוני ביצעו על זרועה של שושנת-ים, אשר לה מכנה משותף עם המדוזה. שושנת-הים הומדוזה נכללים באותה משפחת יצורים שוכני-ים (קבוצת הנבוביים הקרויה "צרובים") שניזונים על ידי תפיסה ועיכול טרפם באמצעות זרועותיהם. על כן, תיעוד התופעה אצל שושנת הים תואם לתהליכי צריבת המדוזה במדויק.

בתמונה מימין: הזרקת הארס (בלבן). משמאל: החדרת המחטים.

על מנת לגרום לתאי הצריבה לבלוט ולדקור, השתמשו החוקרים במעבדה בשוקר חשמלי וכך יצרו תגובות רנדומאליות בגוף המדוזה שאיפשר לתעד את הרגע. התיעוד הבא הוא ראשון מסוגו ותורם רבות להבנה של מקור מנגנון צריבת המדוזה. בווידיאו הבא מופיע התיעוד של מנגנון הצריבה בהילוך איטי. (אם תרצו לדלג על כל ההסברים, תריצו לדקה 2:10).

האם שתן עוזר לרפא צריבת מדוזה?

מרבית צריבות המדוזות מתחילות להשפיע ולכאוב לאחר מספר שניות מרגע המגע ובדרך כלל התסמינים חולפים עד 24 שעות לאחר מכן. שטיפת האיזור הנגוע במים מתוקים (בעל ריכוז מלחים נמוך) גורם לחוסר איזון ולהפרשים בריכוז המלחים באזור הצרוב וגורם לתאי הצריבה לפעול בכדי להשוות את ריכוז הארס - בשל כך הפרשת הארס גוברת ותחושת הצריבה מתחזקת. על כן, שטיפת המקום הצרוב במים מתוקים אינה הפתרון הנכון. אם מים זה הפתרון היחידי שנגיש, אז עדיף להשתמש במי-ים בשל ריכוז המלחים הגבוה שמאפיין את הרכבו.

הוסיפו אותנו כחברים בפייסבוק ו/או הרשמו לסרף-לטר של צלם ים והשארו מעודכנים בכל מה שחדש!

ובכן, מה לגבי שתן? לבטח הייתם מעדיפים לעשות שימוש בכל נוזל אחר אבל שתן היא אופציה שתמיד מוזכרת בחפיפה לצריבת מדוזות. אז האם ריכוז המלחים והאלקטרוליטים שיש בשתן יכולים באמת להקל על צריבה?

התשובה לשאלה זו היא בעיקרה חיובית אם כי ישנה התניה הקשורה לריכוז המלחים (זוכרים?). לכל אדם ריכוז מלחים שונה בשתן ולכן יהיו מקרים בהם השתן של חברינו יהיה דליל במלחים עד כדי כך שהאפקט יהיה תואם למים מתוקים ולא יעזור כלל. ישנם תכשירים אחרים ופחות "משתנים" שעשויים לעזור ולהקל על צריבת המדוזה כגון חומץ, סודה לשתיה או במקרים קיצוניים יותר אף ניתן להשתמש באלוורה. אך במרבית המקרים התרופה הטובה ביותר לצריבת מדוזות היא לחשוק שיניים ולתת לזמן להקל על הכאב.

לאחר השטיפה ובמידה ונשארו תאי צריבה על העור, ניתן להסיר אותם על ידי מריחת המקום בקצף גילוח או בשילוב של חול ומי-ים. לאחר מכן ניתן לגרדם מעל העור על ידי תער או אפילו כרטיס אשראי.

רוב זני המדוזות לאורך חופי ישראל ובראשן החוטית הנודדת הידועה לשמצה, אינם מגיעים לרמות ארס מרוכז וקטלני כמו במקומות אחרים בחו"ל כשהידועה בהם היא ה-Box האוסטרלית שיכולה אף להמית תוך פרק זמן קצר ביותר. במקומות שבהן הבוקס נפוצה המצילים ,שדרכם להמנע מצריבה היא ע"י לבישת טייץ או רשתו על גופם, מצויידים במוריפיום ותרופות אחרות שמיועדות להפחית את הכאב ולהעניק טיפול מונע קריסה עצבית והתקפות לבביות.

מיני המדוזות בעולם הן רבות ומגוונות, היצור שחי מאות מיליוני שנים הוא כאן להשאר לעוד הרבה זמן. לפחות עכשיו כשאתם יודעים איך זה נראה דרך עדשת המיקרוסקופ כשמיליוני מחטים קטנות ננעצות בעור, אתם יכולים להבין מדוע זה כואב כל כך כשהן "מלטפות"...

שתף בפייסבוק שתף בטוויטר הוסף תגובה
דור דן

מעצב ועורך אתר צלם ים. מלווה את האתר מיום היווסדו ובעל חלק פעיל בניהולו. ירושלמי במקור אך עם זאת מחובר מאוד לים ואוהב את כל צדדיו. חובב טיולים, ספורט, קולנוע ואוכל. מאמין בחזון ופועל באופן עקבי להרחבתה וגיבושה של קהילת חובבי הים בישראל דרך פיתוחו וקידומו של אתר צלם ים.

מגזין +

ינואר 01, 1970

הפיד של צלם ים

יודעים משהו שאנחנו לא?

יש לכם ידיעה מרעישה? אירוע חדשותי מעניין ו/או בלעדי? ראיתם דולפין? תפסתם גל ענק? הייתם עדים למפגע סביבתי? אירוע חברתי? סיפור? קישור? תמונה? סרטון? יש חדש בעולם הים ואנו לא מודעים אליו? שתפו אותנו בכל דבר ונשתף עם העולם.

מלאו את הפרטים בטופס הבא ושלחו אלינו (כוכביות - שדות מילוי חובה)









צור קשר

אתר צלם ים מאמין בקשר אישי וישיר עם כל אדם שבנפשו נושבת רוח ים - נשים וגברים כאחד. אנא מלאו את הטופס הבא במלואו ופרטו את מטרת פנייתכם. צוות צלם ים משקיע תשומת לב רבה לפנייתכם ויעשה את המרב בכדי להשיב לכם בהקדם.




צלם ים