לפני מספר שנים, דיין ריינולדס טרק מאחוריו את הדלת של הסבב התחרותי והעדיף לצאת לרקוד עם עצמו ב-Free surfing. לזמן מסויים היה נדמה שזה בדיוק הדבר שמתאים לו. הגולש שאף פעם לא הרגיש שהוא יכול לבטא את עצמו ושהלחץ בתחרויות הפיל אותו מרגליו, אותו הגולש מציץ כעת בחזרה דרך פתח הדלת אל עבר הסבב המקצועני שאותו עזב. האם חל שינוי בגישתו? האם היותו אב טרי לבנו סאמי (Sammy) גרם לו לחשוב ביתר רצינות על עתידו המקצועי ולנהוג באחריות? בראיון הבא, נימת קולו מחזקת את דבריו: יש חשש ויש גם לחץ שוהא חייב להתגבר עליו.
בראיון שהעניק ריינולדס לקראת תחרות J-Bay,הוא מדבר על הוויילד קארד (Wild Card) הלחץ והדרך שבה הוא רואה את התחרויות. "האמת היא שאני מרגיש די בלחץ ובמיוחד כשנבחרתי באופן רנדומלי מבין כל כך הרבה גולשים אחרים. הפניתי להם את הגב אבל ה-WSL נותן לי מקום בתחרויות שלו". בהתייחסו ללחץ שהוא מרגיש במהלך התחרות ושמשפיעה על איכות הגלישה שלו הוא אומר: "זה סוג של בעיה פסיכולוגית מוזרה שאני חייב להתגבר עליה, עליי להתמקד יותר במקצה ובגלישה שלי" הוא מסביר.
לגבי הנכונות שלו להתחרות בסבב הנוכחי בתור וויילד קארד, מסביר ריינולדס את גישתו החיובית בכך שה-WSL החליטו לאפשר לגולשי הוויילד קארד לצבור נקודות במהלך התחרויות - שזה מבחינתו מהלך הוגן ולא מזיק בין אם הוא מנצח או מפסיד. לאחר ההופעה שנתן בפיג'י, כל העיניים נשואות אל עבר ריינולדס ב-J-Bay ודרכי ההתמודדות שלו עם הלחץ של המקצים. האם ייתכן שאנו עדים לקאמבק של גולש מופלא שחוזר אל התודעה בהדרגה ובהמשכים?
הוסיפו אותנו כחברים בפייסבוק ו/או הרשמו לסרף-לטר של צלם ים והשארו מעודכנים בכל מה שחדש!
דיין ריינולדס עם בנו סאמי. האם קיים קשר בין אבהותו לחזרתו להתחרות בסבב? תמונה: אינסטגראם
יואב נקש
עורך ראשי, כתב-צלם. מייסד האתר "צלם ים". פעיל סביבה וחברה גולש שאוהב את העולם. משפט לחיים: "רוח האדם כרוח הים היא, למרחבים תשאף וגבולותיה אין קץ." ציטוט אהוב מסרט: I am just the Garbage man - Big Wednesday
