כשנשאלת השאלה "איפה הייתם בתקופת הסגר?" הכוונה היא לא למשמעות הגשמית של היותכם בבית מוקפים ארבע קירות אלא יותר בכיוון של הלך הרוח, הסטייט אוף מיינד שלכם. היכן נחה הרוח שלכם? איך התמודדה נפשכם עם המצב שבו היא נדרשה להיות כלואה בעל כורחה? את התשובה לשאלה זו אנו זוכים לקבל בתיעוד אותנטי - הצצה לחייהם הפרטיים של זוג גולשים ישראלי. גבר ואישה שלקחו את השברים הפיזיים והנפשיים שהביאו איתן הגבלות הקורונה ואיחו אותם לכדי אומנות. לכדי גלשנים. שניים שהפכו לגוף אחד.
נטלי ויתקין ורותם גלאם הם בראש ובראשונה גולשי גלים שברוחם נושבת רוח ים. הם גרים בנוף ים שבהרצליה בדירת קרקע צנועה עם גינה קטנה שבנסיבות המצב הסבו לסדנה. תקופת הסגר והגבלות התנועה שכללו את האיסור לגלוש בים, הערימו קושי על יצר החופש שבנפשם. חייהם הצנועים של בני הזוג בצל נגיף הקוביד הוביל לשגרת חיים אחרת שנעה בין מציאת חופים נסתרים מעין המשטרה לביטוי אומנותי אישי שלו העניקו כל כך הרבה רבדים. הם הקיפו את עצמם בסבלנות הדדית ביוגה ואפיה, הכניסו אהבה לחייהם גם בדמותם של בעלי חיים ונתנו דרור לביטוי האומנותי בצילום, ציור וכמובן בבניית גלשנים.
את החודש המוזר מה-14 במרץ ועד ה-15 באפריל (התאריך שבו הורשו גולשי הגלים לחזור ולרכוב על הגלים) תיעדה נטלי בסרט וידאו שאורכו 34 דקות. סרט זה יופיע בתערוכת היחיד הראשונה של נטלי שתיפתח במדרשה לאמנות בבית ברל ב- 25 באוגוסט במסגרת תערוכת הבוגרים של הפקולטה. ההחלטה לכלול את הסרט בתערוכה הגיעה מאוצרי התערוכה שמצאו בו תיעוד חשוב לתקופה מכוננת שישאיר חותמו לעוד שנים רבות. בתמונות שלעיל שתי יצירות אומנות של נטלי שיופיעו בתערוכה. ולהלן הסרט "Quarantine" באורך מלא:
שתף בפייסבוק שתף בטוויטר הוסף תגובה
יואב נקש
עורך ראשי, כתב-צלם. מייסד האתר "צלם ים". פעיל סביבה וחברה גולש שאוהב את העולם. משפט לחיים: "רוח האדם כרוח הים היא, למרחבים תשאף וגבולותיה אין קץ." ציטוט אהוב מסרט: I am just the Garbage man - Big Wednesday
