כשגל נשבר הוא מתנפץ בעוצמה.. לעיתים על החול ולעיתים על הראש. התנועה של הגל, מהירותו עד השבירה ומסת המים משוקללים לכדי משקל שנאמד בכמה טונות עתירות בטיפות מי ים מלוחים. ככל שהגל יותר גבוה כך גם משקל שבירתו של הגל גדל בהתאמה, וגולשי הגלים הגבוהים שסופגים את כל עומס המשקל שואלים את עצמם לא פעם את השאלה הפשוטה: "כמה?". אז כמה שוקל הגל?
כמו שאנו נוטים לאמוד את גובהו של הגל, כך גם משקלו בשבירה הוא אף פעם אינו קבוע ומוחלט. לכל שבירת גל משקל אחר שמשתנה בהתאם לגובהו, דחיסות המים, עומקו, רוחבו, בצורה בה הוא נשבר, במהירות שבה הוא נע. ובעצם מכיוון שאי אפשר למקמו על משקל ולספור את הקילוגרמים/טונות, הדרך היחידה היא לקחת גל אחד ולחשב באופן כללי את עודפי השומנים.
הצמד האוסטרלי האגדי וגולשי הגלים הגבוהים, רוס קלארק ג'ונס (Ross Clarke-Jones) וטום קארול (Tom Carroll), יצאו למסע של חיפוש אחר גל שמן וגדול. יחד עם כל ציוד הגלשנים הם שריינו גם מתימטיקאי שיוכל לנתח עבורם את משקל שבירת הגלים. הם לקחו את אחד הגלים הענקיים שעליהם גלשו ופירקו אותו לגרמים של גורמים וזו התוצאה של המשוואה אליה הם הגיעו: לכל מטר מעוקב של מי ים יש בערך משקל של טונה אחת. כשגובה הגל הוא 10 מטרים ואורך שבירתו היא 25 מטרים אז רק קטע שבירת הגל הזה בלבד שוקל 401 טונות. שווה ערך למשקלן הכולל של 315 מכוניות קטנות!
נפח הגל האדיר הזה שנע במהירות של 70 קמ"ש בנוסף למהירות האופקית של השבירה כשהיא עושה דרכה אלי חוף, שוות ערך לחצי מיליון ק"ג של מים שנעים במהירות שעולה על 100 קילומטרים בשעה! התוצאה של אימפקט במשקל ובמהירות שכזו היא התפוצצות שחודרת לעומק של מעל ל-5 מטרים מתחת לפני הים. מערבלת את המים בפראות, גורמת ללחץ אדיר על גופו של הגולש ויכולה כמובן לסכן את חייו. גלישת גלים גבוהים זה עסק של צ'ארג'רים כבדים.
