חול מבטחים - מאה אלף קוב חול מהמרינה לחופים
בכדי שסירה תשוט צריך שיהיה לה מנוע תקין, רוח במפרשיה וצוות מגובש. אבל מה לעשות כשמנוע הסירה מקרטע, הרוח אינה נושבת בחוזקה והצוות בנוי מאדם בודד אחד? במצב שכזה הסירה עדיין לא טובעת ולמרות שקצב התקדמותה איטי, הגה הסירה עדיין מנווט לעבר יעד נכסף אחד.
המטאפורה של הסירה לא נבחרה באקראי, היעד הוא הגנה על מצוקי העיר אשקלון ופיתוח החוף, לסירה שעד כה הייתה עם סקיפר יחיד הצטרף לאחרונה אדם נוסף עתיר ניסיון ימי שבמידת הצורך יכול לתקן את הסירה במספנה ואף לדאוג להפיח רוח רעננה במפרשיה ולהביאה לחוף/חול המבטחים.
גלעד ארדן מסייר עם סירת המשרד להגנת הסביבה לאורך מצוק אשקלון בינואר 2011
ערן פורטוגלי (42) יליד ותושב העיר אשקלון הוא איש ים בכל רמ"ח אבריו ומכהן כיום כמנהל המרינה באשקלון, אביו, ארמן פורטוגלי, ניהל את המרינה מיום הקמתה ועד יציאתו לפנסיה. ערן בעל ניסיון עשיר בהפלגות במרחבים האינסופיים של האוקיאנוסים והימים, אדם בעל מודעות אקולוגית רבה, בעל כוח רצון עז וחדור אמונה, שם לעצמו מטרה להפוך את המרינה ליעד תיירותי במימד הלאומי והבינלאומי. הרוח הצעירה של מנהל המרינה החדש באה לידי ביטוי בהבנה כי שגשוג המרינה ופיתוחה מותנה (גם אם לא באופן ישיר) בפיתוחו ושיקומו של החוף המקומי.
שואבים חול באופן יומי מפתח המרינה
לפני מספר ימים התקשר אליי ערן פורטוגלי ובפיו בשורה: "יש לי 100,000 קוב חול שאני רוצה להזין בחוף למרגלות מצוק הולידיי-אין". זו הייתה הפעם הראשונה מזה שנים רבות שמישהו פונה אליי עם הצעה מוחשית לפתרון מעשי הקשור לבעיית המצוקים. עד כה ישבו כל "הקברניטים" על הסיפון ובמקום לעזור להפיח רוח במפרשים הם העדיפו להתבטל על הסיפון, לנופף לאוניות חולפות שיצילו אותם ולהתעלם מרעיונותיו של "הסקיפר" הקטן. שיחה זו רוממה את רוחי, סוף כל סוף יש מישהו שאינו מתכוון להאכיל אותי בחול אלא שיש לו את כמות החול להאכיל את החוף...
אין חוף, יש מצוק - מצוק הולדי אין מתפורר - נובמבר 2011
נסיגת המצוקים באשקלון ונגיסתו של הים בתוואי החוף היא בעיה שמהווה סכנה בטיחותית למבנים, לאנשים ולא פחות מכך למימד התיירותי. זרימת החול מדרום לצפון שעיקרה תמיכה במצוקים, הואטה באופן משמעותי מאז סגירתו של סכר אסואן, הקמת המרינות, שוברי הגלים ומזחי תחנת הכוח. כיום ההזנה העיקרית של חול מתבססת על רוחות ממדבר סיני. בפתח המרינה באשקלון נאגרת כמות אדירה של חול ובכדי למנוע חסימת הפתח, החול נשאב מקרקעיתה. חול זה שמסעו המקורי היה אמור להסתיים בהזנה של חוף קבר השייח הפך לסחר/מכר והפקירו את ייעודו לטובת המציאות הקורסת שאותה אנו רואים כיום.
בכל פיתרון אפשרי להגנה על המצוקים אם בבניית שוברים או שוברים מטובעים, יש צורך הכרחי לשלבו עם הזנה מבוקרת של חול. אבל עד אשר ייושם פיתרון של תשתית ימית הדבר יכול לקחת שלוש-חמש שנים. הצעתו של פורטוגלי מתבססת על העובדה הפשוטה כי מצב המצוקים נמצא במצב קריטי שאינו יכול להמשך כך לאורך זמן, חול זה נחוץ לשיקומו ושייך באופן טבעי למערכת האיזון החופי. בפתח המרינה באשקלון נאגרת מידי 8-10 שנים כמות של כ- 100,000 קוב חול ושבפרק הזמן המיידי ניתן לשאוב כ-40,000 קוב ולשנעם לריבוד המצוק. לשם כך פורטוגלי זימן אליו את הממונה על איכות הסביבה יורם שפר ואת גלעד אלבר מהחברה הכלכלית ושטח לפניהם את הצעתו. בסיכום פגישתם הובהר כי התזמון המיידי של הפרוייקט מסתמך על עונת החורף הנוכחית שבו אין רוחצים ועלותו של הפרוייקט (שכולל ציוד שאיבה, צינורות הסעה, מחפרים ומשאיות) צפוי להסתכם בכ-700,000 שקלים.
המצוק של החוף הצפוני קורס - נובמבר 2011
אך כמו תמיד, במקום שבו קבור הכלב - קבור הכסף. מי יממן את עלותו של הפרוייקט? כיצד מתכוונים הנציגים העירוניים לסייע בקידומו? הצעתו של ערן היא הזדמנות פז שאל לנו להתעלם ממנה, עבור קברניטי ותושבי העיר מימושו של הפרוייקט הוא דרך לכפר על כל מחדלי העבר ולמנוע הרס נוסף. במידה ופרוייקט זה יתממש את החוף נוכל לשקם, לכסות את שאריות שקי החול, לבנות חוף רחב ידיים שיוכל לשמש את הרוחצים בעונת הקיץ, נגן על מבנה קבר השייח ומלון הולידיי-אין ונמשיך את התהליך הטבעי של בניית חופיה הצפוניים של העיר.
לסירה הזו יש כבר צוות סקיפרים מובחר ועם עוד קצת רוח מהקברניטים נוכל כולנו לשוט אל חוף מוזהב – חוף מבטחים.
יואב נקש
עורך ראשי, כתב-צלם. מייסד האתר "צלם ים". פעיל סביבה וחברה גולש שאוהב את העולם. משפט לחיים: "רוח האדם כרוח הים היא, למרחבים תשאף וגבולותיה אין קץ." ציטוט אהוב מסרט: I am just the Garbage man - Big Wednesday
