דגל אדום: עיריית תל אביב סוגרת את חופי העיר לגולשים

נתחיל מהסוף: עיריית תל אביב טוענת כי אין מדובר במדיניות חדשה אלא ביישום חוק הסדרת מקומות הרחצה שנחקק בשנת 1964. החוק קובע שאסורה הגלישה בחופי רחצה מוכרזים ומותרת רק בחופים המיועדים לספורט ימי שאינו ממונע. לטענת העירייה ההגבלה החדשה / ישנה נובעת מסכנה אמיתית לביטחון הרוחצים שלא פעם נפגעו מגלשני הגלים ומהסאפים. שמונת החופים שעיריית תל אביב רוצה לסגור בפני הגולשים הם: בוגרשוב, גורדון, צ'ארלס קלור, חוף הצוק, תל ברוך, ירושלים, הילטון (בצידו של חוף מציצים) ופרישמן (החוף בעל המשמעות ההיסטורית לגולשים בישראל -  החוף שבו גלש לראשונה דוריאן "דוק" פסקוביץ').

התקנה החדשה של עיריית תל אביב תפסה את הגולשים לא מוכנים. ללא התראה או שילוט המורה על איסור גלישה, המצילים בשמונת חופי הרחצה החלו לפעול על פי הנחיות מחלקת החופים העירונית כשהם מונעים מהגולשים להיכנס לים, מוציאים אותם באיומים ואף קונסים אותם. במקרה מסויים נקנסה גולשת ב- בסכום של 750 שקלים על אף שלטענתה היא לא סיכנה אף אחד. הסערה של התקנה החדשה קיבלה ממד אף יותר מקומם כאשר אחד המצילים כתב בפייסבוק הפרטי שלו במפורש על כך שהמלחמה עם גולשי תל-אביב החלה ואף דאג להוסיף איום מרומז על כך שיש להם את כל הגיבוי מהעירייה והמשטרה.

קהילת הגולשים בתל אביב שמנתה בשנת 1964 רק כ-50 גולשים וכיום מונה למעלה מ-10,000 אינה מקבלת את דבר החוק המאובק ולא מבינה (בצדק) מדוע נטפלים דווקא אליה. גולשי תל אביב בראשותו של ארתור רשקובן הקימו קול צעקה גדולה ופתחו קבוצת מחאה בפייסבוק בניסיון להביא למודעות ציבורית רחבה ולחפש פתרונות יצירתיים שיהיו מקובלים על כולם. הגולשים דורשים לשנות את נוסח התקנון הגורף ולהתאימו לכל חוף באופן פרטני בהתאם לתנאי השטח ותחומי הרחצה הקיימים.

יחד עם זאת גולשים רבים משמיעים טיעונים שמגנים כל תקנון / חוק ודורשים לביטולו המיידי. אחד הטיעונים מתבסס על כך שגולשי הגלים מצילים הרבה יותר אנשים מטביעה ובכל ימות השנה. ישנם אינספור סיפורי הצלה הירואים של גולשים אשר באו לעזרת רוחצים תמימים, סיפור אחד שכזה אף זכה לפרסום ארצי ולמכתב הוקרת תודה מהשיטור הימי (ראו שתי תמונות מצד שמאל). טיעוני הגולשים ממשיכים עם האבסורד שיש בהגבלת גולשים מלגלוש על הגלים בימים שבהם הים גבוה והרחצה אסורה. ומדוע להתחיל את האכיפה בחודשי החורף שבהם החופים כמעט ריקים מאדם? כמו כן טוענים הגולשים כי אין כל סיבה להכליל את כל ענפי ספורט הגלישה תחת קורת גג אחת שכן גלישת גלים מסתמכת על גלישה בשבירות גלי העומק ואילו גולש על סאפ יכול לחתור להנאתו גם על ים שטוח ובקרבה לרוחצים ואת זה במידת הצורך יש למנוע.

בין שלל הטיעונים קיימת גם תיאוריה קונספירטיבית שאת האכיפה החליטה עיריית תל אביב לעשות במקביל לפירסום מכרז להקמת בריכת גלים מלאכותית בפארק דרום. האם הקנסות נועדו להרגיל את הגולשים לשלם כסף בעד הזכות לגלוש או שיש בכך פשוט בכדי לצופף אותם עד שלא תהיה להם ברירה אלא לחפש גלים מלאכותיים באיזה פארק נידח?

ענף הגלישה והגולשים בתל אביב ראויים לקצת יותר יחס של כבוד מהעירייה. הם הצבע של החופים, הם המצילים האמיתיים של הרוחצים. הגלישה והגולשים אמורים להיות הגאווה של כולם, צריך לטפח אותם ולא להטיל עליהם קנסות כבדים. הים הוא המפלט, הגלישה הוא אורח חיים, הספורט האולטימטיבי, אי של שפיות בעיר ללא הפסקה. אם יגבילו את הגולשים מלגלוש במקומות הטבעיים לפעילותם, תל אביב תאבד הרבה מהצביון התיירותי שלה ובכך תאבד הרבה מיוקרתה. המאבק הזה אינו נועד רק לגולשי תל אביב כי אם לכלל הגולשים בישראל - אסור שזו תהפוך להיות מגמה ארצית. לחצו כאן לעמוד הפייסבוק של המחאה

יואב נקש

עורך ראשי, כתב-צלם. מייסד האתר "צלם ים". פעיל סביבה וחברה גולש שאוהב את העולם. משפט לחיים: "רוח האדם כרוח הים היא, למרחבים תשאף וגבולותיה אין קץ." ציטוט אהוב מסרט: I am just the Garbage man - Big Wednesday