כינים בים משיערה של מדוזה: עונת הצריבות המגרדות בים התיכון עם הופעתה של כנימת הים

הערת עורך: כתבה זו התפרסמה כאן לראשונה בנובמבר 2013 ופורסמה פעם נוספת בגלל היותה אקטואלית גם כיום. הדברים נכתבו על פי נסיון השערות ומחקר אישי. אין בכתבה זו להוות תחליף לייעוץ רפואי.

אני שוחה כל יום ובמשך כל עונות השנה. אני שוחה בין גלי הים, בין שאריות פסולת הצפות על המים, עם זרם הים ונגדו, ולא פעם יצא לי גם לשחות בין מדוזות. זה כבר קרה לי בעבר, בדיוק באותו הזמן בשנה שעברה. עונת המדוזות חלפה ובודדות מסתננות אל קו המים הקרוב לחוף אבל בתקופה זו של השנה ובמיוחד בימים שבהם הים שקט לאורך זמן, אני מתמודד עם אויב טורדני, שכמעט ואינו נראה (שקוף ומקרוסקופי) הצף על פני הים ובמגע איתו הוא עושה שמות בכל חלקי גופי! - צריבות מעיקות עם תסמינים טורדניים השונים מאוד מאלו שאליהם אני רגיל מהחוטיות הנודדות (מדוזות).

לפני שאמשיך בהסבר ברצוני להבהיר מספר דברים: כתבה זו נכתבה על פי מקרים שבהם נתקלתי לאחרונה ובעבר, ניסיוני, חוויותיי הפרטיות ותובנותי האישיות. את ההשערות שאעלה בכתבה, בנוגע לסיבת הצריבות, ליקטתי במחקר מקיף שאותו השוויתי לתסמינים פיזיולוגיים אישיים ובהתאם לתנאי מזג האוויר השוררים בזמן הנוכחי. במידה וישנם פרטים שבהם טעיתי, החסרתי או לחילופין אם ישנם פרטים שברצונכם לחדש על פי ידע ו/או חוויות אישיות שלכם, אודה לכם אם תשתפו זאת עימי.

בכדי להסיר ספקותיכם (אם ישנם כאלו) בנוגע למידת ניסיוני והיכרותי עם הים והרכיכות הצורבות אבקש להדגיש כי גלשתי / שחיתי / טבלתי/ צללתי כמעט בכל ים ואוקיאנוס ברחבי העולם. נעקצתי ונצרבתי ע"י אינספור מדוזות מסוגים שונים (למעט צרעת הים, וטוב שכך) מהמדוזות הים תיכוניות ועד לבלו-בוטלס (Blue Bottles) האוסטרליות. אני מכיר היטב את תחושת הצריבה, את סימני ההיכר, הצלקות, התסמינים ויכול להבדיל בין צריבה אחת לשנייה בקלות רבה. כעת אני יכול להוסיף לרזומה המפוקפק את הצריבות של היצור העלום, המקרוסקופי הקטן.

מהו מקורן של הצריבות בים?

אנו נוטים לקטלג כל צריבה שאנו מקבלים בים שמקורה ממדוזה, אבל סוגי המדוזות הן רבות ומגיעות בשלל צורות, זנים ומידות צריבה; על כן זו תהיה טעות אם נגרע מקיומם של גורמים נוספים שמהווים מקור אחר לצריבה. מקורן של הצריבות משלושה גורמים עיקריים:

1. מדוזות
2. זיהום ושפכים
3. פוליפים וסוגי אצות משוניות וסלעים
4. דגים
5. כנימת הים (Sea Lice)

טרם אפרט על מקור הצריבה אציין כי בתחילת חודש אוקטובר צפו בים רכיכות שקופות שאינן צורבות, הן נראו כמו  פוליפים של אצה, שונית או הפריה של איזשהו דג. רכיכות אלו לא הזיקו כלל ובמגע איתם הם הרגישו כמו ג'לי שמנוני (בחרתי לציין פרט זה במידה ואולי זה יוכל לעזור בהבנת הופעת היצורים הצורבים עליהם אני כותב). לאחר ששללתי זיהום ים (על אף שהוא לא נקי), והשוויתי את סוג הצריבה והתסמינים על גופי בין מדוזה לכינת ים ומכיוון שגם אין שוניות באזור בו שחיתי והצריבות קרו גם במרחק מסלעים ושוברי גלים, אני נוטה להאמין שכנראה ומדובר ב"כינת ים".

מהי כינת ים?

כינת ים (Sea Lice) היא בעצם זחל מקרוסקופי של מדוזה או חיית ים צורבת אחרת אשר לה את אותם תאי הצריבה כמו אצל ההורים שלה. כינת הים נפוצה מאוד באזורים שבהם הים חם כגון באיים הקאריביים, הים האינדונזי, מפרץ מקסיקו ועם ההתחממות הגלובלית תפוצתם גם זחלה אל מימי הים התיכון. זחלים אלו המגיעים לגודל מרבי של חצי מילימטר, יכולים להיתפס בתפרים של בגדי הים ועל העור של הרוחצים ובמגע איתם הם "מציתים" את עצמם לפעולה. הזחלים האלו יכולים להיראות כסיב ארוך או ככנימה יחידה שלהם מחטים קטנים שמזריקים את הארס אל שכבת האפידרמיס העורית. צריבה של כינת הים אינה קטלנית אך אצל אנשים הסובלים מרגישות וילדים צעירים יכולים להתפתח תסמינים של בחילה וחום.

צריבות מגרדות במי הים התיכון

•  זמן התפרצות התופעה מתרחשת בערך באותם החודשים מידי שנה (חודשים אוקטובר-נובמבר), בימים של ים שטוח ונוח.
•  תפוצתם נמשכת לפרק זמן קצר או/ו עד אשר הים הופך לגלי ומערבל את המים.
•  הצריבות נגרמות ע"י חוטים / סיבים דקיקים או דקירות "מחטים" זעירות. בשני המקרים מדובר על יצורים קטנים שכמעט ואינם נראים אך מורגשים היטב על הגוף בעת מגע ישיר איתם. במקרה הנוכחי, בחופי הים התיכון באשקלון, נתקלתי בהם מספר פעמים והבחנתי כי במרבית הפעמים נצרבתי מחוט דקיק ביותר בעובי מיקרוסקופי ובמקרים אחרים היו אלו דקירות שרירותיות זעירות.

במה הצריבות שחוויתי שונות מצריבות המדוזות?

הצריבה של מדוזה רגילה מרגישה כמו כוויה עזה הממוקדת על אזור מוגדר. הצריבה שאותה חוויתי מרגישה כמו עקצוצים קטנים וטורדניים של מחטים דקים (כמו גרגירי חול שניתזים על הגוף בעד סערת חול עזה או כמו עקצוצים של קוצי סברס). התחושה באזור המגורה מלוות בהרגשה של צמרמורת או נימול. שטח הצריבה רחב והופך לאדמומי עם שלפוחיות קטנות. הכאב אינו חד כמו צריבתה של מדוזה אך הוא צורב ומעיק לפרק זמן ארוך מאוד (עד שעה בקירוב). השוני הגדול בצריבה מתבטא בפרק הזמן הארוך שבו התסמינים ומקומות הגירוי ממשיכים להטריד את המנוחה (פרק זמן של שבועיים-שלושה)!

במידה ונצרבתם אל תשטפו את המקום הנגוע במים מתוקים והניחו לזה קודם להתייבש. על אף שאינסטנקטיבית אנו ננסה לשפשף את זה מעלינו, מומלץ שלא לעשות כך שכן השערות הדקיקות ינעצו עמוק יותר. כמו חוטי הארס של הבלו-בוטל, שבהן מומלץ לקלף אותן קודם מעליכם, במקרה הנוכחי "השערות" הן כה דקיקות שלא נותר לכם אלא להניח לזה להתייבש ואח"כ שטפו עצמכם טוב במים ובסבון. אל תגרדו! הגירוד מעצים את הגירוי ויאריך את משך תקופת הופעת התסמינים על גופכם. בכדי להימנע מצריבה ניתן למרוח קרם הגנה בכמות נדיבה או להשתמש בתכשיר מיוחד שמונע צריבה - תכשיר שכזה יוצר ע"י חוקר ישראלי בשם דר' עמית לוטן (מופיע בסרטון הבא)

לאחר פרסום הפוסט בפייסבוק והמלצתי להימנע מטבילה בים בתקופה זו, גיליתי שהתופעה של העקצוצים קיימת גם בחופים אחרים בארץ (פולג, בת-ים חיפה ועוד). מומלץ לחכות עד שהים יעשה גלי ויערבל את מימיו אך כמובן שכל אחד רשאי לעשות כטוב בעיניו. אשמח לקבל חוות דעת מקצועית לדברים שציינתי בכתבתי מחוקר ימי מוסמך. לסיום, ברצוני לציין שאנו צריכים לקבל את המציאות בהבנה שכן זהו טבעו של הים ואנו רק אורחים מזדמנים בהיכלו.

לטוב ולרע תמיד נאהב את הים - תרגישו טוב :)

יואב נקש

עורך ראשי, כתב-צלם. מייסד האתר "צלם ים". פעיל סביבה וחברה גולש שאוהב את העולם. משפט לחיים: "רוח האדם כרוח הים היא, למרחבים תשאף וגבולותיה אין קץ." ציטוט אהוב מסרט: I am just the Garbage man - Big Wednesday