הריח שנקלט בשיערות ראשנו, הצלילים הבוקעים מרשרוש הצדפות והטעם הייחודי שנשאר על השפתיים - כל אלה ועוד, הם חלק בלתי נפרד מחווית השהייה שלנו בכחול הגדול. לחלק מחוויות אלו קיים הסבר מדעי ולשאר, סיפורים משעשעים העוברים מדור יצירתי אחד לבא אחריו. לריח המוכר שנושא איתו אוויר הים יש מקור ה'אחראי' ישירות על הפצתו וכיום, עם התפתחות המחקר המדעי, כבר אפשר לאפיין אותו בבירור.

מה עוד צריך לקרות כדי שהשנה הזו תחשב לטרגדיה הכי גדולה בהיסטוריה האנושית? עוד כמה "מכות" כואבות העולם הזה צריך לקבל בשביל שאנחנו נתעורר? המציאות כבר לא טופחת בפנינו אלא מטיחה בנו מכה אחר מכה שמזעזעת את יסודות החיים. 380 לווייתנים נווטנים מתו בהחפה שנחשבת לאחת מהגדולות בהיסטוריה של אוסטרליה. 380 יונקים מלכותיים מצאו את מותם לאחר שהיו כלואים במפרץ בטזמניה ואין לאף אחד מושג מדוע. אנחנו יודעים שבשנת 2020 כבר אין לאף אחד תשובות לכלום.

ספינה עם דגל פנמה שהובילה כ -4,000 טונות דיזל ונפט, גרמה לאסון סביבתי במי הים של מאוריציוס לאחר שעלתה על שרטון. הספינה "MV Wakashio" ששטה מסין לברזיל, עלתה על שרטון ב- 25 ביולי בקרבה לאי שנמצא באוקיאנוס ההודי ממערב לאפריקה. הנזק הראשוני היה אדיר והמלחים ניסו למנוע דליפות נפט נוספות אך בעקבות רוחות חזקות ותנאי ים רוגש נוצרו סדקים חדשים בגוף הספינה והנפט ממשיך לדלוף ולהתפזר באזור השונית השברירית.

אנו רגילים שגלים הם עגולים, לעיתים "משולשים" (בשפת הגולשים) הם נעים בפסים ישרים מקבילים אלי חוף ולעיתים בנטיה או זוית שונה בגלל תופעות אקלימיות וגיאולוגיות, אבל גלים מרובעים שמשווים לים מראה של לוח דמקה? פה כבר מדובר בתופעה נדירה ומאוד מסוכנת למי שנקלע לתוכה.

פלסטיק הפך למוצר שכיח על מדפי החנויות ובבתים שלנו ומשמש באופן נרחב כאריזה או כמוצר מוגמר מכיוון שהוא רב-תכליתי וזול. אבל הנוחות הזו מגיעה עם מחיר יקר. פסולת פלסטיק מוצאת את דרכה למרחבי הים והאוקיאנוסים בשיעור של כ -11 מיליון טונות בשנה ובכך פוגעת בחי ובבתי גידול שבריריים וגם בנו, בני האדם, בעקיפין. מחקר חדש חוזה שאם העולם ימשיך לצרוך ולזרוק פלסטיק כהרגלו, כמות הפסולת הפלסטית באוקיאנוסים תשלש את עצמה ב-20 השנה הבאות.

מי הים הם עולם - עולם של טעמים, ריחות ותחושות. עולם שלם שבו סך מרכיביו הם מספר יסודות כימיים שאותם ניתן לספור על כ-10 אצבעות. זה נכון שבעשורים האחרונים נוספו לצערנו עוד תרכובות כימיות רבות ומזהמות אבל בבסיסו, למי הים יש יסודות דומיננטים שמזוהים כמעט בכל דגימה שתלקח ברחבי העולם.

עונת הרחצה רק נפתחה וכבר אפשר לראות את ניצני מפגעי האשפה שמשאירים המבקרים בים. כמידי שנה, כך גם בתקופת פוסט-קורונה, אנו מתוודעים למציאת מקוממת שגורמת לתחושת קבס - שאט נפש מאנשים שמשאירים זוהמה בלכתם מהחופים. התרעומת של חובבי הים נשמעת ברוב קולות בכל פוסט ותגובה במרשתת ורבים מאיתנו מחפשים לשים לכך סוף כשאנו מעלים הצעות לפתרון. זה ישמע מאוד לא שגרתי, אולי אפילו שערורייתי אבל הפתרון ללכלוך בחופים וחינוך האנשים בשמירה על הניקיון חייב בצעד קיצוני - כזה שעוד לא נעשה בעבר ויש בו לשנות הרגלים ישנים שדווקא יקשו על קהל המבקרים בים - ולא, לא מדובר (רק) בקנסות אלא בפינויים המוחלט של כל פחי האשפה מהחופים.

גלי הים נשברים במגוון צורות אך מתהווים בשלוש דרכים עיקריות: רוח, לחץ אטמוספרי ותנודות ססמיות. דוגמאות לכך אנו מכירים מגלי הגלישה הנפוצים בים, מתופעת גלי הגאות בנהרות ואפקט גלי הצונאמי בהתאמה. בכל אותן הצורות זרימת הגלים נעה מכיוון אחד ונשברת בסופה של הדרך על חוף או גדה בצידו השני כאשר כל האנרגיה של הגל מתפזרת ועושה מקום לגל נוסף אחריו. אלא שישנו סוג של גל שפועל על פי כוח פיזיקלי אחר ובו הגל נע קדימה ואחורה כמו מטוטלת - גל זה נקרא סיש (Seich).

שבע שנים לאחר שהעלה לראשונה את הרעיון לניקיון האוקינוסים, בויאן סלאט חוגג היום את הצלחתו. המיזם האדיר שתכנונו והפקתו ארכו שנים רבות הגיע למקום שבו כולנו מרוויחים בגדול. הפתרון הפאסיבי שמתבסס על ליקוט של פסולת פלסטיק צפה בשימוש הכוח הטבעי של זרמי הים, מוכיח את יעילותו עם לכידת פסולת רבה.

ככה, ובאופן טבעי, יהיה מי שירים לכלוך בחופי הים ולבסוף גם ירים יוזמה. נוי שושן מוזיקנסקי בת ה-31 היא שוחרת סביבה מאשדוד שהים זורם בעורקיה ובנפשה כמיהה אמיתית לשינוי. היא לא יכולה היתה להתעלם מהפסולת הרבה שמוטלת על החוף ופתחה בפעילות ניקיון התנדבותית שתכליתה הגברת המודעות לשמירה על הניקיון בחופים ופעילות קהילתית אקטיבית לאיסוף הפסולת.