ירוק זה הכחול החדש: אחד על אחד מיוחד עם אביב ואקנין

מאת שני ברטל מרץ 04, 2016

את אביב פגשתי לראיון בנוף-ים, המקום שבו נולד לפני 38 שנה (נובמבר 77'). שכונה קטנה בהרצליה עם אווירה של מושב במרחק מספר דקות הליכה מהים - מקום שתפור על אדם שחי ונושם את הכחול הגדול ושנפשו יוצאת מגדרה אל הירוק. עם כניסתנו לחוף בירך אותנו לשלום אחד מתלמידיו שבדיוק הגיע לסשן גלישה ואחריו עוד כמה אנשים נופפו אלינו לשלום עם חיוך רחב. מכאן התחושה בליבי כבר די התגבשה שאביב הוא חלק מרכזי מהסצנה המקומית, וככל שנקפו הדקות בחברתו גיליתי שעם כל ההילה סביבו ותאריו בגלישה מדובר באדם שאישיותו צנועה והשקפת עולמו אחרת... מעוררת השראה.

לאלו מכם שאולי אינם מכירים, אביב הוא המקביל הישראלי של קלי סלייטר. גולש גלים עם קריירת גלישה מפוארת, שהיה שבע פעמים אלוף ישראל וכיום גם בעל אג'נדה סביבתית הדוגל באורח חיים בריאותי. אביב התחרה באינספור תחרויות בארץ וברחבי עולם. הגיע למקום 16 באליפות העולם בארצות הברית ואף השתתף לאחרונה בתחרות ה-WSL שנערכה בנתניה כאחד מהנציגים הישראלים (כבוד!).

אבל עם כל התארים וההילה סביבו, אביב נותר אדם צנוע בדרכו ואם תשאלו אותו הוא בכלל היה מעדיף שלא יכנו אותו "אלוף". ניכר באביב כי החוויות שאסף במהלך השנים עיצבו את אישיותו למי שהוא היום. אדם מלא בכריזמה ואמירה אישית שיודע להסתפק בדברים הפשוטים שיש לחיים להציע. אינדיבידואל בעל השקפת עולם ייחודית שכוללת בעיקר הרבה ים, בריאות, טבע וכל מה שביניהם. המפגש עם אביב היה מרתק ודבריו מעוררי השראה. קבלו את אביב וקנין אמיתי, בלי מסיכות, הכי טבעי.

"ירוק בלב גולש בנשמה"

Q: היי אביב מה שלומך?

אביב: שלומי אחלה, תודה. ברוכה הבאה לחוף הביתי שלי.

Q: לפני הכל אשמח לדעת, מהו יום טיפוסי בחיי אביב ואקנין?

אביב: בגלל שאני בחור שעוסק הרבה בספורט אני מתחיל תמיד את הבוקר שלי באימון כושר שאני עושה לעצמי מוקדם מאד, זה חובה מבחינתי. אחרי זה מתפנה לעניין של התזונה שזה אומר לשתות מים עם לימון לאכול את השיבולת שועל שלי עם הפירות, זה הבייסיק שלי שאיתו אני פותח את היום. אחר כך אני מתפנה לשאר עיסוקיי שזה האימונים שאני עושה לתלמידים שלי בגלישה ובעצם כל מה שקשור לגלישה.

*בשנים האחרונות עשה אביב מהפך בחייו האישיים. הוא עבר לאורח חיים בריא אשר כולל תזונה טבעונית, הרבה ספורט והגביר מודעותו לשמירה על סביבה ירוקה - שילוש מקודש שהוא דוגל בו ומאמין שצריך להיות חלק משגרת היום של אנשים רבים.

Q:  ספר לי קצת על המעבר שלך לטבעונות.

אביב: אני צמחוני כבר 6 שנים וטבעוני בשנה וחצי האחרונות. גם כשאכלתי בשר שמתי לב שבקושי הייתי צורך את זה, כך שהמעבר לטבעונות בא לי מאד בקלות. יש הרבה אנשים שחושבים שהמעבר לטבעונות זה ביג דיל אבל אם אנשים רק יצאו מהתבניות שהם הורגלו אליהם, הם יבינו שבעצם זה ממש פשוט להפסיק עם מוצרים שמקורם מהחי. זה בריא לגוף, תורם לסביבה ומגן על החיות.

Q: האם הטבעונות השפיעה על יכולות הגלישה שלך?

אביב: מאוד ולחיוב. מבחינה אנרגטית, הטבעונות השפיעה על יכולת הגלישה שלי ועל כושר האימונים שלי רק לטובה. אני פשוט לא האמנתי עד כמה. גילתי שאני לא חייב לקבל את מקורות האנרגיה שלי מחלבונים וממוצרי חלב ומפחמימות. גיליתי שזה בולשיט הסיפור הזה שהאכילו אותנו במשך כל השנים. אני אוכל אורגני. יש חקלאי שממנו אני קונה את האוכל שלי. ככה שאני אוכל את האוכל ממקור ראשון שהוא מגדל ואני לא קונה בסופר אחרי שהאוכל עבר תהליך עיבוד והמון ידיים.

"הכאפה של החיים העניקה לי חיים טובים"

*בשיא הקריירה שלו אביב עבר תאונה קשה כאשר נפל מצוק בגובה 35 מטרים. הוא נפצע במצב אנוש ונאלץ להתמודד עם שיקום אינטנסיבי במשך שנתיים. זה היה המכשול הכי גדול בחייו, "הכאפה הכי גדולה שקיבלתי", לדבריו. מקרה זה הוא שפתח את עיניו וגרם לו להבין כמה שיעורים חשובים בחיים שלימים הפכו לאבן דרך משמעותית בחייו.

Q: ספר לי על המקרה שגרם לך להפוך לאדם עם שגרת חיים בריאה

אביב: נפצעתי לפני המון שנים כשנפלתי ממצוק (מצביע על כיוון מיקומו של הצוק שנמצא במרחק כמה מאות מטרים מאתנו ש.ב). כשנכנסתי לבית החולים והתחלתי את תהליך השיקום שלי הגעתי עם פציעה רב מערכתית. הייתי המון זמן בשיקום והיה לי הרבה זמן לחשוב עם עצמי. אולי כדי שאני ישנה משהו בתפריט שלי כי מעכשיו הבטן שלי תהיה יותר רגישה לדברים. אז התחלתי להוריד את הבשר. זה התחיל בקטע בריאותי בלבד ולא בקטע אידאולוגי עם כל האהבה שלי לחיות.

הייתי בנאדם כמו כולם שחי בתבניות. שחושב שצריך לאכול עוף ובקר ולא קורה שום דבר. כשהתחלתי להיכנס לרבדים העמוקים של העניין הזה גיליתי עולם ומלואו. גילתי שלא רק אנחנו קיימים על פני כדור הארץ הזה. כולם בטוחים שאנחנו המין השולט פה ואנחנו היחידים שצריכים להתקיים ומבחינתי זה ממש לא הולך ככה. ובעצם ככה התגלגלתי לכל העניין של צמחונות וטבעונות.

(תמונה: שני ברטל)

Q: לאחר שיקום ממושך חזרת להתחרות וכבר בתחרות הראשונה אחרי הפציעה העפלת למקום הראשון. מה עזר לך לעבור את התקופה הקשה ולצאת מהצד השני כמנצח? מאיפה שאבת את המוטיבציה?

אביב: זה לא היה פשוט. זה היה תהליך מאד ארוך. זאת הייתה פציעה שקרתה בהיסח דעת של שניה. התנתקה חתיכה מהאדמה וצנחתי למטה .עברתי את כל הטראומה הזאת בעיניים פתוחות ובכאבים פיזיים מטורפים ואי יכולת לנשום. אחרי התאונה עברתי סדרה של ניתוחים. ישנתי בטיפול נמרץ ושמעתי איך המוניטור של אנשים שישנים לידי מפסיק לעבוד. זה גם מה שהעיר אותי אחרי כמה ימים שהייתי רדום. זה היה ה- "wake up call" שלי. משם התחילו לקרות דברים שבחיים לא חשבתי שיקרו.

עד לאותה נקודת זמן הייתי בנאדם כמו כולם שחושב רק על עצמו. איך לקדם את עצמו, חושב על חומר, על כסף, על המכונית הבאה שאקנה. ובאמת אחרי השנתיים האלו לאט לאט התחילה מגמת שינוי בראייה שלי. אבל מה שבעיקר החזיק אותי כל הזמן הזה של השיקום זה הגלישה. נאחזתי בגלישה. היה לי את הרצון העז הזה לחזור לגלוש וזאת למורת רוחם של הרופאים שלא המליצו לי על זה. ובכל זאת אחרי 4-5 חודשים כבר נכנסתי למים, כל פעם צעד אחד נוסף, מה שגרם לי להתחזק יותר.

"...ישנתי בטיפול נמרץ ושמעתי איך המוניטור של אנשים שישנים לידי מפסיק לעבוד. זה גם מה שהעיר אותי אחרי כמה ימים שהייתי רדום. זה היה ה- "wake up call" שלי. משם התחילו לקרות דברים שבחיים לא חשבתי שיקרו..."

גם היה לי טוב קצת לקטוע את השגרה של הגלישה התחרותית שהייתה נמצאת במרכז סדר היום שלי והיה לי יותר זמן להתמקד בעצמי, להבין מה חשוב באמת ומה לא חשוב, ואיך לקחת דברים בפרופורציות. מבלי לשים לב כנראה שגם התחזקתי מנטאלית. חזרתי להתחרות יחסית ממש מוקדם אחרי הפציעה. כשהגעתי לתחרות הראשונה לאחר הפציעה לא היו לי ציפיות. אני זוכר אותה עד היום. היו לי ספקות אם הייתי ברמה בכלל לעומת שאר המתמודדים. התשובה לא איחרה לבוא כי ניצחתי בתחרות. זה היה עבורי סוג של 'לנצח מעבר לתחרות'. זה היה להתגבר על מכשול ענקי שהיה לי בחיים.

Q: אומרים שגלישה היא ספורט שמרגיע את הנפש, אתה חושב שהגלישה ריפאה אותך מכאבים או עזרה לך בהתמודדות עם מצבי לחץ בחיים? כמו למשל ההתמודדות שלך עם הפציעה.

אביב: בטח, מאוד. אני חושב שהגלישה בתקופה הזאת הצליחה לעשות את כל מה שהשיקום בתקופה לא הצליח. זה היה המכשול הכי גדול שלי במהלך החיים. זאת הייתה הכאפה הכי גדולה שקיבלתי. זו הייתה גם התקופה הכי ארוכה שנעדרתי מהים. אבל הקטע הפיזי היה המכשול הכי גדול. ברגע שעברתי אותו אני חושב שזה די נתן לי לחיות בפרופורציות ולראות את החיים מנקודת מבט שונה. הגלישה זה מה שהעמיד אותי על הרגליים בתקופה הזאת בלי צל של ספק בכלל. באמת שאני חושב שזה היה הריפוי הכי טוב שהייתי יכול לבקש לעצמי. שום מכון בעולם לא היה עושה את מה שהמים הצליחו לעשות. זה מה שלגמרי החזיר אותי להיות בעניינים.

Q: היום כבר חזרת לשגרת הגלישה והתחרויות אך במה אתה עוסק ביום-יום?

אביב: אני מאמן כושר אישי ומאמן גלישה (פרטי ואחד על אחד). לקחתי דברים שאני מאד אוהב אותם וניסיתי לשלב אותם יחד. קהל היעד שלי הוא בעיקר אנשים מבוגרים. אצל ילדים זה אחרת... כגודל ההתלהבות ככה זה גם הולך לאיבוד. אצל מבוגרים שכבר ראו ועשו הגלישה הופכת לערך מוסף ופן חדש בחיים שלהם. למשל יש לי תלמיד שבמקצועו הוא כלכלן. הבנאדם הזה קם כל יום ב5-6 בבוקר וגולש. מהיום שהתחלנו להתאמן לפני 3 שנים הוא כל הזמן אומר לי שזאת המתנה הכי גדולה שהוא קיבל בחיים שלו.

"ירוק זה החיבור שלי לאדמה"

Q: האג'נדה הירוקה היא בראש מעינייך, מהו ירוק בעיניך וכיצד אתה שומר על הסביבה?

אביב: אני גר באזור שהוא כמו סוג של מושב. אני מבחינתי בנאדם שמאד מחובר לאדמה. אני אוהב להריח את הריח של הפרחים, של העצים, של המים, את המעבר בין עונות השנה. ככה שירוק בעיני זה החיבור שלי לאדמה שעם הזמן רק הולך ומתעצם.

מבחינתי ירוק זה לראות אנשים שראו בדל של סיגריה על הרצפה, התכופפו, הרימו וזרקו את זה. על אחת כמה וכמה כשהם עשו את זה מול העיניים של הבנאדם שזרק את הבדל. ירוק זה לראות אנשים שאכפת להם מהסביבה. שהם לא רק מדברים אלא גם עושים. אנשים שרואים מישהו שמלכלך ברחוב מרימים וזורקים לפח. ככה למשל גם אם אני אראה עכשיו בקבוק שבור על החוף, אני אקח ואשים בפח.

מבחינתי ירוק זה גם לאכול אורגני. כמה שפחות ריסוסים, כמה שפחות כימיקלים.כמה שיותר לקחת את הדברים בצורה הכי פשוטה כמו שאבות אבותינו אכלו וחיו לפיו לפני אלפי שנים. ירוק בעיניי זה גם כמה שפחות טכנולוגיה. אני רואה דור שלם שקם ומתבסס כל היום סביב הדברים האלה שמנוונים לו את המח. ה"אובר מידע" שיש היום לילדים זה נראה לי פשוט השחתה של התמימות והטוהר שאני גדלתי עליהם... כמו מה זה לקחת אדמה ביד ולהריח - ילד היום יגיד על זה איכס ובשבילך זה חיים שלמים - אם תדבר איתו על אייפון לעומת זאת הוא יעוף על זה.

"...מבחינתי ירוק זה לראות אנשים שראו בדל של סיגריה על הרצפה, התכופפו, הרימו וזרקו את זה. על אחת כמה וכמה כשהם עשו את זה מול העיניים של הבנאדם שזרק את הבדל. ירוק זה לראות אנשים שאכפת להם מהסביבה..."

בנוסף, לבית שלי שקיות ניילון לא נכנסות. הן לא מתכלות והן רק פוגעות בסביבה. זה ממש מבאס אותי לראות אנשים שהולכים לקניות ויוצאים עם מלא שקיות ניילון במקום לבוא מהבית עם שק רב פעמי. זה מה שאני משתמש בו לצורך הקניות שלי.

Q: מהו השיא/הפיק בקריירת הגלישה שלך מבחינתך עד כה?

אביב: אליפות עולם שהשתתפתי בה שנערכה בקליפורניה בארצות הברית. אליפות עולם לנבחרות שבה הגעתי למקום 16 בעולם. מבחינתי זה היה הישג מדהים. רק היכולת לצאת עם כשרון יכול להביא לתוצאה אמיתית. מבחינת קריירת הגלישה שלי אני חושב שזה ההישג הכי בולט שאני לוקח איתי.

Q: בתור מי שהרזומה שלו כולל את התואר 'אלוף', מה המשמעות של להיות אלוף עבורך?

אביב: מבחינתי זה כלום ושום דבר. אם בנאדם יושב ומגדיר את עצמו דרך תארים זה לא מגדיר אותו אלא רק את מה שהוא טוב בו. תמיד יוצא לי להיפגש עם אנשים בכל מיני אירועים ונסיבות ואז כאשר רוצים להציג אותי בפניהם אז אומרים "תכיר זה אלוף ישראל". זה הדבר שאני הכי לא אוהב ואני מתכווץ בתוך עצמי כשאומרים את זה! אני רוצה שיגידו "תכיר זה אביב" ומפה והלאה מה שיתגלה במהלך השיחה זה בונוס. אני לא אוהב שמגדירים אותי כאלוף ישראל או כגולש שעשה ככה וככה. יש הרבה גולשים שמנסים להצליח וכן אני חלק מכל הענף וסצנת הגלישה ומהדבר המדהים הזה שקוראים לו ים. כיום זה פשוט לא עושה לי כלום. אם זה עושה לי טוב על האגו או בתור טפיחת שכם? אולי בגיל 13, אבל היום זה לא נותן לי כלום. עברתי כברת דרך בחיי... זה עוד דבר נחמד שנמצא שם אבל זה לא משהו שמגדיר אותי.

(תמונה: יוסי מאירי)

Q: בתור בנאדם שהוא מאד 'פרו ירוק', מה אתה חושב על ההתנהגות של גולשים אחרים בכל מה שקשור לשמירה על הים ועל הטבע?

אביב: בכל מהלך השנים שבהם אני גולש יצא לי לראות ולהכיר הרבה גולשים בארץ ובחו"ל ואם יש משהו שעדיין לא סיגלנו אותו זה שאסור לנו לקחת דברים כמובן מאליו. אנשים וגולשים רואים את הים כמשהו שיהיה פה כל הזמן, שהגלים יהיו פה כל הזמן, שהוא תמיד יהיה נקי וכן הלאה. הדברים הם מאד שונים במציאות שלנו היום. אנשים מג'ייפים לנו את הים בביובים, בפלסטיקים, אוניות שזורקות פסולת באמצע הים, חיות ים כמו צבים וכרישים שמתות מדי יום... דולפין שלא מזמן נפלט אל החוף מצביע על סימן רע. ברגע שאני רואה דבר בסדר גודל כזה קורה אני מצפה לראות מגולשים הרבה יותר מעורבות בעניין הזה. אם זה לגשת לאנשים אחרים ולומר להם בלי לפחד "חביבי זה הבית שלי אל תלכלך לי אותו", זה הבית של חיות הים, זה הארבע קירות שלהם, אנחנו צריכים לדעת לכבד את הדברים האלה.

"...אני רואה הרבה גולשים שלא ממש מזיז להם שמטנפים להם את הים וזה לא נראה לי הגיוני... אני מאמין שהשינוי צריך לבוא מהאינדווידואל, אני מצפה שאנשים וגולשים יפתחו את העיניים שלהם כי אם זה לא יקרה אנו פשוט מכחידים את עצמינו - זה בידיים שלנו."

אני רואה הרבה גולשים שלא ממש מזיז להם שמטנפים להם את הים וזה לא נראה לי הגיוני. גולש אמיתי מבחינתי חייב לבוא יד ביד עם כל העניין הסביבתי, לדאוג לים כי בסופו של דבר זה משרת את כל המדינה והעולם. בלי הים הזה לא יהיה לנו חמצן, לא יהיה לנו אוכל, לא יהיה לנו מים להתפיל. שלא לדבר על כל העניין של הקידוחים שקורים עכשיו בים. אני מאמין שהשינוי צריך לבוא מהאינדווידואל, אני מצפה שאנשים וגולשים יפתחו את העיניים שלהם כי אם זה לא יקרה אנו פשוט מכחידים את עצמינו - זה בידיים שלנו.

Q: איך אדם שחי בעולם תחרותי ומסחרי כמו עולם הגלישה מתמודד עם 2 העולמות האלה כשבעצם נראה שאחד מהם הוא ניגוד שלך?

אביב: כמובן שכמו אצל כל גולש יש את כל הקטע של התחרויות והשאלה אם אתה רוצה ספונסרים כדי שתוכל בעצם להמשיך ולנהל שגרת יום של גולש מקצועי ותוכל להמשיך לגלוש באופן סדיר. אני רואה את זה ככלי שימושי. אם היום חברה באה עם מסר סביבתי שאני מאמין בו ומציעה לי עסקה שמביאה הרבה כסף, אני אלך על זה. למשל "ארומה", החברה שמעניקה לי היום חסות. זה מצחיק... כי מה הקשר של ארומה ולאיכות הסביבה? לא ידעתי לפני כן אבל מסתבר שהם ממחזרים, לוקחים שאריות של אוכל לחיות, משתמשים בכלים חד פעמיים מתכלים וכמובן שהם גם מציעים ארוחות טבעוניות. את החברה הזו מנהל אדם שאכפת לו מאוד מהסביבה וצוות עובדים שרואים את הדברים באותה עין, כך שזה היה נראה לי שיתוף פעולה מתאים.

חשוב לזכור שאנחנו נמצאים במדינת ישראל והכל פה בקנה מידה ביתי. סך הכל מאד קשה פה למצוא ספונסרים ואני לא רואה פה ספונסרים גדולים שנותנים חשיפה יתר על המידה. זה ענף שהולך וגדל ברמה מטורפת. כל אחד צריך לקדם את עצמו. מי שיש לו קשרים שהוא יכול למשוך אדרבא ומי שלא, מה לעשות? צריך לעשות זאת גם דרך חברות מסחריות.

(תמונה: שני ברטל)

"לא בנאדם שחי לפי תבניות"

Q: מהי השקפת העולם שעל פיה אתה חי והיא ייחודית רק לך?

אביב: שלא כמו בעבר, כיום אני לא חי לפי תבניות. אני לא נמצא במיין סטרים ואני עושה דברים בדיוק ההיפך שאולי גורמים לאנשים אחרים להרים גבה אבל אני שלם עם זה במאת האחוזים. אני אדם שבאמת רצה בעבר את כל מה שכל בני האדם רוצים - חומר, כסף וכן הלאה - אבל ברגע שאנחנו מבססים את הכל על חומר לאט לאט מתחילים להבין שזה לא עובד ככה. שיש איזשהו דיסוננס בין הדברים שאני קונה לבין הריק שנמצא בתוכי. כי כל הדברים החומריים שאני צורך נעלמים ממש כמו אוויר וקלטתי שהדברים האלה לא יכולים לקבוע את מידת האושר שלי.

יצאתי מהקופסא ושאלתי את עצמי האם הדברים האלה הם שיעשו אותי מאושר בחיים האלה? המרדף הזה שאני רץ אחריו כל היום, האם אני רוצה שככה יראו החיים שלי? בחנתי אנשים מהצד וראיתי מה אני לא רוצה להיות ואיך אני לא רוצה להיראות. על אף זאת עדיין ראיתי שמילים לחוד ומעשים לחוד ושמתי לב שאני ממשיך להתנהג בנורמה של רוב האנשים. הבנתי שזה לא מתאים לאורח החיים שלי ולאיך שאני מרגיש. ראיתי אנשים שיוצאים מקניות עם הרגשה עילאית כאילו שהם כרגע הסניפו קוק ואני יצאתי בהרגשת מועקה. למה? כי הרגשתי שאני הצרכן הרגיל שמממן את כל התעשייה הגדולה שאני כל כך מתנגד אליה .זה גרם לי לצאת מתבניות שאנשים והממשל גרמו לנו לחשוב שככה צריך לחיות. זה מה שפתח לי את העיניים וגרם לשינוי בהשקפת העולם שלי.

"...יצאתי מהקופסא ושאלתי את עצמי האם הדברים האלה הם שיעשו אותי מאושר בחיים האלה? המרדף הזה שאני רץ אחריו כל היום, האם אני רוצה שככה יראו החיים שלי? בחנתי אנשים מהצד וראיתי מה אני לא רוצה להיות ואיך אני לא רוצה להיראות." 

Q: השתתפת לאחרונה בתחרות ה-QS שנערכה כאן בארצנו הקטנה,  ספר לי קצת איך היה? מה היה שם? בכל זאת אירוע בקנה מידה היסטורי שלא קורה כל יום.

אביב: ה- WSL הוא ארגון עולמי שמאגד תחתיו את כל תחרויות הגלישה המקצועניות בעולם. לשמחתנו הרבה, ראש ארגון גולשי הגלים בישראל, יוסי זמיר, עבד ימים כלילות להוציא את הפרויקט המטורף הזה במדינה שלנו, שלא ממש ידועה בתור מדינת גלים. ליצור פה תחרות בסדר גודל כזה? האמת? אני די פקפקתי בזה. אבל כשראיתי שזה מתחיל לרקום עור וגידים נכנסתי לאתר של ה-WSL העולמי ופתאום ראיתי הרשמה לתחרות בנתניה, ישראל, זה היה רגע מכונן עבורי. הגיעו גולשים טובים מכל מיני מדינות ברחבי העולם. היו כאן גולשים מאוסטרליה, ארצות הברית, אירופה וכמובן הגולשים הישראלים. הייתי בהרבה אירועי גלישה ותחרויות בעולם ובאמת שהיה אירוע שלא נופל מהם - אירוע מדהים ומושקע. היה כיף לראות שגם פה בישראל אפשר לעשות אירוע בסדר גודל כזה. התנאים לא היו מדהימים. הייתה סערה במשך שבוע ומשהו, היה ים קשה והיינו צריכים לגלוש בתנאים לא פשוטים. לצערי סיימתי את התחרות בראונד 3 ויצאתי עם קצת צביטה בלב כי הרמה שלי ושל החברים שלי לא הצליחה לבוא לידי ביטוי. אבל ככה זה בתחרויות "You win some, You lose some.".אין מה לעשות זה חלק מהמשחק וממשיכים הלאה.

Q: אתה חושב שתחרות כזאת תפתח דלת לקידום גלישת הגלים בישראל גם מנקודת מבט עולמית?

אביב: לגמרי. אני ראיתי לאן הענף הזה יכול להגיע ובמיוחד עם תחרות ה-WSL שנערכה כאן בינואר. זה דבר שיכול לקרות עם חסויות וארגון נכון והירתמות של העירייה. אני לא חושב שזה משהו שצריך להיות חד פעמי אלא צריך להית חלק מהשגרה של ענף הגלישה בישראל להביא לכאן אירועים בסדר גודל כזה. גם למען הדורות הבאים של הגולשים בישראל, שיהיה להם לאן לשאוף. כשאני מגיע לחו"ל ואומר שאני גולש שבא מישראל אנשים לא רוצה שאנשים ירימו גבה. אתה מישראל? "אה אוקיי. מחבלים, ערבים, פיגועים, טרור, ים בלי גלים".

"...כשאני מגיע לחו"ל ואומר שאני גולש שבא מישראל אנשים לא רוצה שאנשים ירימו גבה. אתה מישראל? 'אה אוקיי. מחבלים, ערבים, פיגועים, טרור, ים בלי גלים'."

הבאנו לפה תחרות בינלאומית, הראנו לאנשים בעולם שיש פה ענף גלישה משגשג ופורה ושיש פה גלים. הוכחנו שמדינת ישראל יכולה להיות על מפת העולם בגלישה. זה כבר לא דבר שהוא מופרך. אירועים כאלה יכולים לשמש בתור הסברה. אני חושב שיצרנו המון שגרירים שגרמו לאנשים להבין שהדברים פה נראים קצת שונה. לי אישית היה את הכבוד במהלך התחרות לארח גולש מצרפת וגולש מטהיטי. ראיתי כמה שהם נהנו ואני חושב שמפה יוצאת הבשורה שהגולשים העולמיים ידברו בשם הגולשים הישראלים ויראו שדברים נראים קצת אחרת ומפה משהו ישתנה.

(תמונה: יוסי מאירי)

Q: מה אתה חושב על ענף הגלישה בישראל נכון לשנת 2016? איפה אתה חושב שיש מקום להכניס שינויים על מנת שנראה מגמת שיפור?

אביב: דבר ראשון, אני יכול להגיד שענף הגלישה התפתח ברמה מאד גדולה במהלך העשר שנים האחרונות. אני רואה המון בתי ספר של גלישה שהוקמו. לגבי התחרויות, שזה דבר לא פחות חשוב, ברגע שהענף יצמח קצת יותר ותהיה כאן מעורבות גדולה יותר של נותני חסויות וסבב עקבי זה יהיה מעולה ,זה רק ירים אותנו למעלה. ככה שאם לדוגמא ילדים רוצים להתחרות בחו"ל יש להם פה סבב של תחרויות שדרכו הם מתמקצעים, לומדים איך להתחרות כמו שצריך במקום ישר לזרוק אותם למים העמוקים ולגרום להם לחטוף שוק.

אני מאד מקווה שבמהלך השנים נראה כאן יותר תחרויות ויותר אירועים גדולים כמו התחרות של ה-WSL, שרצוי שתתקיים כאן כל שנה. משיחה שלי עם מכרים, הבנתי שמאוד התלהבו מהתחרות שהייתה מאוד מוצלחת, ככה שאני מאמין שיש סיכוי לראות אותה כאן גם בשנה הבאה. זו תהיה מקפצת מדרגה מטורפת לספורט הישראלי ובפרט לגלישת הגלים. זה דבר נפלא שיוכיח שאנחנו נמצאים על המפה. ככה שלדעתי באמת הדגש כאן הוא על יותר אירועים בקנה מידה גדול ועולמי.

Q: מה דעתך על רמת הגלישה של הגולשים בישראל?

אביב: יש מה לשפר ויש על מה לעבוד. יש פה גולשים טובים אבל אין לנו מדינה ברוכה בגלים. אני תמיד אמרתי, במלא הזדמנויות, שיש לנו אחלה גולשים עם פוטנציאל שאינו בא לידי מימוש. יש פה כמה גולשים שאני יכול לומר בוודאות שהם גולשים ברמה בינלאומית אבל לגבי הכלל יש להם עוד הרבה על מה לעבוד. זה חבר'ה שצריכים לגלוש יותר, לנסוע יותר ועד לכאלה שרוצים להתחרות וצריכים להתחרות יותר. כאן לפי דעתי מתחיל המקור לשיפור.

"כבוד הדדי ושמירה על אמא אדמה"

Q: בתור אחד שמגיע מהתחום וצבר כברת דרך מרשימה, איזה צעדים לדעתך צריך לעבור גולש מתחיל אל עבר קריירה ממשית בתחום? 

אני אקח גולש מתחיל ברמה בינונית שהוא רק שנה שנתיים בים. אם השאיפה שלו היא להתפתח בתחום התחרויות ולהיות גולש מתחרה ולהשיג ספונסרים וכו', הוא יצטרך להשקיע המון. וזה אומר לגלוש כל יום ולהתאמן הרבה מעבר. אני רואה גולשים בני 14-15 בעולם שעושים להם תוכנית אימונים שלאו דווקא קשורה לים ולגלישה אלא יותר לחזק את את שרירי הגוף שלהם בכדי שיהיה להם קל יותר במים ובנוסף לזה הם עובדים גם על התזונה שלהם. אני מבחין שבחו"ל יש מודעת גדולה יותר לשמירה על התזונה וכמה הם מתרחקים שם מאוכל מעובד ומג'אנק פוד ויותר הולכים לכיוון טבעי: ירקות, קטניות, פירות, דגנים מכל הסוגים ומתרחקים מכל הבשרים למיניהם. ממה שאני יודע גם על עצמי, יש לזה השפעה ממשית על כושר הגלישה במים.

"...אני רואה גולשים בני 14-15 בעולם שעושים להם תוכנית אימונים שלאו דווקא קשורה לים ולגלישה אלא יותר לחזק את את שרירי הגוף שלהם בכדי שיהיה להם קל יותר במים ובנוסף לזה הם עובדים גם על התזונה שלהם..."

Q: יש לך הישגים מרשימים בגלישה שמדברים בעד עצמם. האם יש עוד הישגים שאתה מרגיש שעדיין לא הגשמת? האם יש לך עוד שאיפות להתקדם בתחום הגלישה ובחיים ככלל?

אביב: זה ברור שהייתי שמח להשתתף בתחרות ברמה בינלאומית, להצליח בה ולהביא איזה מקום נחמד אבל זה לא איזה משהו שיושב לי מהבוקר עד הערב איך אני מנצח תחרויות בחו"ל. אני זורם עם הדברים ומה שבא ברוך הבא. אני גולש בשביל הכיף שלי קודם כל. מעבר לזה, הישג בשבילי הוא פשוט להיות בנאדם טוב יותר לבריות. ועוד שאיפה נחמדה שלי היא להיות אבא! שיהיו לי ילדים ואוכל להנחיל להם קצת ממה שספגתי בחיים ולגדל אותם בהתאם להשקפת עולמי.

Q: איזה טיולי גלישה מגניבים יצא לך לעשות בעולם?

הייתי לפני 3-4 חודשים בדרום צרפת וגלשתי בהוסגור, מקום שאני מגיע אליו כמעט מידי חורף והגלים שם מדהימים.יש אחלה מקום בחבל הבסקים שבצפון ספרד שנקרא מונדקה, יש שם את אחד הגלים המדהימים ביותר ומהידועים בעולם. זה היה טיול ממש משובח. מעבר לזה, יש את האיים הקנריים מערבית לחופי מרוקו שיוצא לי לבקר שם המון פעמים. מקום מדליק לאללה.אני חוזר לשם כל פעם.

Q: כולם מכירים אותך בתור אביב הגולש או מאמן הגלישה, אילו תחביבים נוספים יש לך?

אביב: אני אוהב סנואובורד ועושה את זה כבר המון שנים. זה מאד דומה לגלישה. אחרי שאתה מתחיל להיות טוב בזה אתה רואה את הקווים המקבילים כמו גל שלא נגמר על הרים. בנוסף, יש לי את התחביב של אימוני הכושר. אני אוהב להתאמן כי רגע אחרי שאתה מסיים את האימון יש מין תחושת אופוריה כיפית כזאת שקשה להסביר. הדבר העילאי שאני שואף אליו זה צניחות חופשיות. יצא לי לצנוח וזה מדהים,זה מטורף. זאת מין הרגשה של "you've been kissed by god". הרגשה של טירוף מהרגע הראשון שאתה קופץ מהמטוס אל הלא נודע ועד לרגע שאתה נוחת על הקרקע. הלוואי ובהמשך החיים שלי אכנס לזה יותר כי זה ממש מטורף.

Q: יש סיכוי שנראה אותך בהמשך מפתח קריירה שנייה בתחום אחר שאתה אוהב?

אביב: כפי שכבר אמרתי, אני לא בנאדם מהמיין-סטרים. אתם לא תמצאו אותי בהייטק. אני ממש לא קשור לדברים האלה. במהלך השנים וככל שאני גדל ואישיותי מתעצבת, אני מבין שוואלה החיים שלי צריכים להיות סביב הדברים שאני אוהב וזה לא משנה באיזה הקשר של קריירה... אני תמיד אמצא את הדרך לבנות מסביבי את הדברים בצורה יצירתית. תמיד אמרו לי "וואלה יצרת לעצמך מקצוע" וזה בדיוק כך: לקחתי דברים שאני אוהב וחיברתי אותם. אני מאמין שאני בנאדם שמסתגל, אם אצטרך, אשנה את עצמי מבחינת קריירה בכל תקופה, אבל זה תמיד יהיה סביב הדברים שאני מאמין בהם ואני אוהב. תמיד.

Q: איזה מסר חשוב היית מעוניין להעביר לדור הצעיר של הגולשים בארץ?

אביב: המסר הכי טוב שאני יכול להעביר לגולשים הוא לדעת לכבד אחד את השני במים. וזה לא משנה אם אתם נמצאים ליד הבית שלכם או בעיר אחרת או במדינה זרה. לכבד אחד את השני, לכבד את אמא אדמה, את הים ולדעת לשמור עליו.

יוצא לי לראות הרבה מריבות ותאונות של אנשים. חבר'ה שרק התחילו לגלוש נכנסים לאזורים שבהם יש גולשים טובים ובכך מסכנים את כולם בתאונות ופציעות. לנו הישראלים יש מין קטע כזה שכשאנחנו מתחילים ללמוד משהו אנחנו בטוחים שאנחנו הכי טובים בו - אם זה בגלישה או בכל דבר אחר - אז אני מציע לכל אחד לקחת נשימה עמוקה ולדעת איפה הוא נמצא ובאיזו רמה. כמו שאני טיפסתי לאט במהלך השנים ולא ישר נכנסתי לכל מיני מקומות שהם לא ברמה שלי, כך גם דאגתי לכבד את כולם. דבר שאני עושה גם כיום בחוף הביתי שלי כשמגיעים גולשים מבחוץ. החוף הוא לא של אבא או של אמא שלי, החוף הוא של כולם ואנחנו יכולים לגלוש איפה שאנחנו רק רוצים. אממה? צריך לדעת לכבד אחד את השני, לפעול לפי חוקי הגלישה ורק כך אני חושב שניהיה יותר טובים גם בגלישה וגם כבני אדם.

"המסר הכי טוב שאני יכול להעביר לגולשים הוא לדעת לכבד אחד את השני במים. וזה לא משנה אם אתם נמצאים ליד הבית שלכם או בעיר אחרת או במדינה זרה. לכבד אחד את השני, לכבד את אמא אדמה, את הים ולדעת לשמור עליו"

Q: יש איזשהו חלק בקריירה שלך שמרגיש לך קצת פספוס? שאם היית עושה משהו אחרת המצב היה נראה שונה?

אביב: אם אני מסתכל על הקריירה המקצועית שלי יכולתי להגיד שחבל שלא עברתי לגור בחו"ל, למה לא התחלתי את זה בגיל יותר מוקדם וכו' אבל המציאות שלי הייתה קצת שונה. המציאות שלי היא של אדם שבנה את עצמו בשתי ידיו. יש לפעמים כאלו שיש להם דעה עליי והרבה אנשים לא מכירים אותי וזה קורע אותי מצחוק כמה שאנשים גם לא ממש רוצים להכיר אותך. הם רואים בך דמות של מישהו שמצליח במשהו והכי קל להדביק עליו כל מיני סטריאוטיפים וסיפורים על מנת לנסות להקטין אותך על חשבון האדרת שמם. זה משהו שמרגיש לי פספוס במהלך הקריירה המקצועית שלי, שלאנשים לא באמת יצא לדבר איתי ולהכיר אותי.

"לדעת לפרגן זה להיות בטוח בעצמך"

Q: מה אתה חושב על רמת הפרגון לגולשים מצליחים בישראל?

אביב: אני חושב שלציבור הישראלי יש מין קטע כזה שמאד קשה להם לראות מישהו מצליח במשהו. אני יכול לומר לך שגם אני כשהייתי צעיר והייתי פוגש גולשים שהם ברמה יותר טובה ממני, היה קשה לי לפרגן ברמה שהייתי מגעיל את עצמי. אבל למדתי עם הזמן שברגע שאתה רואה מישהו שטוב במשהו ואתה מפרגן לו זה אומר לגביך רק דבר אחד: שאתה מאד בטוח במקום שבו אתה נמצא. ברגע שאתה נינוח אתה לא צריך להוכיח לכולם כמה טוב אתה. במהלך הקריירה שלי הרבה אנשים ניסו לערער את בטחוני ולא הצליחו. היו סדקים פה ושם אבל מהר מאד הצלחתי להתעשת על עצמי, לקחת את עצמי בידיים ולחזק את עצמי.

"אני חושב שלציבור הישראלי יש מין קטע כזה שמאד קשה להם לראות מישהו מצליח במשהו... אבל למדתי עם הזמן שברגע שאתה רואה מישהו שטוב במשהו ואתה מפרגן לו זה אומר לגביך רק דבר אחד: שאתה מאד בטוח במקום שבו אתה נמצא..."

(תמונה: אלבום פרטי)

Q: מה הדבר הראשון שהיית עושה בשביל שהעולם הזה יהפוך להיות מקום טוב יותר?

אביב: אנחנו נמצאים היום בעידן שהוא מאד בעייתי. קורים הרבה מאד דברים מאחורי הקלעים שאנחנו לא מודעים אליהם. אם אנחנו באים ואומרים שמתעסקים לנו באוויר, שמתעסקים לנו באוכל או במים שאנחנו שותים יגידו לנו לא לשאול שאלות כי יחשבו שאנחנו משוגעים. חמצן ,אוכל ומים אלה הם בעצם שלושת הדברים שהאדם לא יכול להתקיים בלעדיהם. היום אנו נמצאים בעידן שהאדם דילג על החשיבות של הדברים האלו ואילו הכסף תפס חלק מרכזי בהסבר. אם זה מפעלים שמזהמים לנו את האוויר, אם זה האוכל שלא מפסיקים להתעסק לנו בצלחת, הינדוסים גנטיים, ריסוסים שגורמים לנו להכניס דברים מאד נחותים וסינתטיים לגוף שלנו ופלאוריד שמחדירים למים ולאנשים אין מושג שזה דבר שיכול להוביל לסרטן.

אז אנשים כן צריכים לשאול שאלות, אנשים כן צריכים להבין שכל דבר שקורה סביבנו הוא לא מרה של העולם או שאלוהים מפיל עלינו, אלא בסופו של דבר זהו בן אנוש שיושב ומחליט אם לעשות את הדברים האלה. אנחנו צריכים להיות קצת יותר מודעים, לגלות יותר מעורבות ובאמת גם להציף את הנושאים האלה במלא מקומות. צריכים להיות יותר מעורבים בכל מה שקורה מסביבנו. אני קורא לזה "להתעורר". אני רואה הרבה אנשים שעדיין ממשיכים בדרך הרגילה וממשיכים להיות "רדומים", עדיין לא פתחו את העיניים מ"המטריקס".הגיע הזמן שאנשים יפתחו את העיניים לעולם אחר.

לדעתי ולצערי הרב אנחנו נמצאים לפני הכחדה חמישית של המין האנושי ואומרים את זה גם הרבה מומחים שמבינים יותר ממני. אני רואה את זה כהלכה למעשה בנושאים שהזכרתי ובצורה שבה האדם מסבסד תעשיות שמגלגלות על המצב הזה כסף וממון. בשורה תחתונה, תשאלו שאלות למה, למה ולמה. אל תפסיקו לחקור, אל תקבלו את הדברים כמות שהם כי זה לא יכול להיות שלמטבע יש רק צד אחד אלא יש עוד צד לסיפור הזה. צריך להוציא את הראש מתוך האייפונים והבגדים עם המותגים ולהרחיב אופקים. בסופו של דבר אלה הדברים שיקבעו את סדר היום העולמי החדש.

מאד חשוב לדאוג שהאוכלוסיה פה תוכל לשרוד ברווחה וכמובן הדבר שהכי קרוב לליבי לתת לטבע ולחיות לחיות בדיוק כמו שאנחנו רוצים לחיות. לא לקדם תעשיית הרג שלמה שמממנת אנשים כאלה ואחרים. אני חושב שכדאי שאנשים יתחילו להתעורר על עצמם ולאו דווקא לצאת במסע צלב של צדק חברתי של שעה וחצי שיעלם כלעומת שבא, אלא כל אחד צריך להחליט שהוא רוצה הגיון אמיתי בכל החיים המטורפים האלה ואז הדברים יראו אחרת. השינוי יגיע מהפרט, הוא לא יגיע מהכלל.

Q: ולסיום, יש לך איזשהו מסר שאתה רוצה להעביר הלאה?

אביב: לא קיבלתי שום מתנות בחיים שלי, כל מה שהשגתי היה בעבודה קשה. המתנה היחידה שקיבלתי זה את החיים האלה ואת הנס שהצלחתי לצאת מהפציעה שעברתי. מבחינתי כל יום הוא יום של ליהנות ממנו, לנצל אותו ולעשות איתו את המיטב. אני מסתכל על החיים בצורה קצת שונה מרוב האנשים. ברגע ששואלים אותי "אביב מה יהיה איתך בעוד שנה?" זאת שאלה שאני לא יכול לענות עליה. בגלל שראיתי כמה חיים ומוות קרובים אחד לשני וכל שניה משהו יכול ליפול לפה או לכאן, הבנתי שכל החיים שלי התעסקתי במה יקרה אם? כל הזמן התעסקתי במחשבות אם עשיתי ככה ואם אני אעשה ככה...הבנתי שזה לא הדרך, הבנתי שצריך לחיות את עכשיו, את ההווה. לא את העבר שעבר כבר ולא את העתיד שעומד לקרות ואין לך מושג מה יהיה שמה. להתעסק בכאן ועכשיו. לעשות שינוי עכשיו ופה.

אם אתה רוצה לעשות שינוי אל תגיד בעוד שנה שנתיים או רק כשיהיה לי את הדבר הזה אני אהיה יותר מאושר. לא, זאת מחשבה מוטעית מהיסוד. אם אתה רוצה שיהיה לך טוב תגרום לו לקרות כרגע. צא באיזושהי הצהרה מול עצמך שאתה לא יכול לחכות כל הזמן שיקרה משהו בשביל שיהיה לך טוב יותר. אתה צריך לגרום לזה ולא להתבסס על חומר בכלל. זה ממש לא ממלא את הנפש. אני לא אומר שלא להתפרנס אבל גם לא להפוך את זה למרכז חייך אלא למלא את הנפש בדברים שאתה אוהב בדיוק כמו שאני עושה בדברים שקשורים לגלישה לטבע ולבריאות ובאופן מצחיק אלה גם הדברים שמחזיקים הכי הרבה זמן ולא מתכלים. ולסיום אני יכול לומר לך, שגם אם ייצא שבנאדם אחד יהיו מושפע ממה שאמרתי כאן אני מבחינתי עשיתי את שלי.. :)

                                                                ***

בדרכנו חזרה מהריאיון פגשנו בשנית את המתאמן שזכה למחיאות כפיים מחבריו על סשן גלישה מוצלח. בעודנו מתפלספים על החיים עובר לידנו טווס ולאחר מכן עז שקפצה לומר שלום וללחך עשב... באוויר יש תחושה של פשטות וחיבור לאדמה שמסבירה גם ללא מילים מדוע בחר אביב לחיות את חייו בירוק לצד כחול.

שתף בפייסבוק שתף בטוויטר הוסף תגובה
שני ברטל

בת 26, ילידת ראש העין. בעלת אהבה גדולה למוזיקה וז'אנר הרוק, רגאיי וגלישה בפרט. כותבת שירים מגיל שמונה ובהמשך התפתחה גם האהבה לכתיבה יוצרת. אמן אהוב: בוב מארלי משפט השראה: "Live in the sunshine, Swim the sea, Drink the wild air" המשפט מקועקע על רגלו של בן זוגי.

מגזין +

ינואר 01, 1970

הפיד של צלם ים

יודעים משהו שאנחנו לא?

יש לכם ידיעה מרעישה? אירוע חדשותי מעניין ו/או בלעדי? ראיתם דולפין? תפסתם גל ענק? הייתם עדים למפגע סביבתי? אירוע חברתי? סיפור? קישור? תמונה? סרטון? יש חדש בעולם הים ואנו לא מודעים אליו? שתפו אותנו בכל דבר ונשתף עם העולם.

מלאו את הפרטים בטופס הבא ושלחו אלינו (כוכביות - שדות מילוי חובה)









צור קשר

אתר צלם ים מאמין בקשר אישי וישיר עם כל אדם שבנפשו נושבת רוח ים - נשים וגברים כאחד. אנא מלאו את הטופס הבא במלואו ופרטו את מטרת פנייתכם. צוות צלם ים משקיע תשומת לב רבה לפנייתכם ויעשה את המרב בכדי להשיב לכם בהקדם.




צלם ים