החורף האחרון באמת היה נדיר, כזה שכבר שנים לא ראינו. בשבילי הוא התחיל בפציעה שהרחיקה אותי מהמים לתקופה קצרה, ושגרמה לי להפסיד את הסוול הראשון הטוב של החורף, אבל הביאה אותי למזח בעתלית, שממנו תמיד אפשר להוציא תצלומים נהדרים, וזה גרם לי לחזור לשם עוד הרבה במהלך החורף. הסתובבתי בחופים שבין נתניה לחיפה, צילמתי נופים ואנשים, בשמש ובגשם וקור קיצוני, וגם הרבה גולשים צעירים - ראיתי כמה אהבה ומסירות יש בהם לגלישה וזה רק מעניין לראות מה יהיה איתם בעוד כמה שנים. צילמתי חיים ותרבות של ים, ויש בישראל הרבה תרבות של ים, בכל יום ובכל מזג אוויר.
הקור הקיצוני במהלך ינואר הבריח אותי לכמה שבועות טרופיים חמים וכשחזרתי בתחילת מרץ, ישר לתוך "הסופה" של החורף, הבנתי שעוד לא ראיתי כלום, וגם אז הצלחתי להוציא את עצמי מהבית, לנסוע עד לחיפה ולהביא כמה רגעי גלישה אורבניים. אבל גם זה עבר, ועכשיו כשהשמש כבר בחוץ ועוד שנייה תולים את החליפה בארון, כבר אפשר לסכם את החורף הנפלא שהיה.
שתף בפייסבוק שתף בטוויטר הוסף תגובה
רעי קציר
רעי קציר, יליד 1985. נולד וגדל בחוף בית ינאי. חולה ים, גולש, צלם ופעיל סביבתי. טייל וגלש ברחבי העולם וגר 5 שנים בקוסטה ריקה. מרגיש הכי טוב בחום טרופי ובמדינות לא מערביות. מנסה לתפוס בצילום אינטרקציות ייחודיות ולא רק גולשים ששוחטים גלים. מוטו לחיים: Anything that gets your blood racing is probably worth doing - Hunter S. Thompson. פייסבוק / אתר
